שינויים

 ==בין אסטרטגיה לטקטיקה==ב[[התמרה]] מהעולם הצבאי, טקטיקה היא פעולה המכוונת לתוצאות ממשיות, פיזיקליות. בטקטיקה, אין חשיבות לאופן שבו בחרת להשיג את יעדיך, כל עוד השגת אותם בסופו של דבר. בשל כך, הטקטיקה הוא אירוע שמתחולל תמיד ביחס לצד השני. הצלחה בעולם הטקטי קשורה לא פעם בתחבולה שבה בעזרת מניעת מידע מן האוייב מצליחים להפתיע אותו. ברמה הארגונית, הטקטיקה הם אותם היבטים שמצריכים תפעול יעיל מכוון תוצאות ממשיות, גם אם אינן פיזיקליות גרידא (ניהול הלו"ז הארגוני למשל). האסטרטגיה, לעומתה, היא אירוע פרשני – תחילתה בשאלה מי אנחנו, מה אנחנו מבקשים בעולם. ההצלחה לא נובעת מתחבולה ברמת המידע (שהמתחרים לא ידעו מה אני עושה) אלא ממסגרת פרשנות רלוונטית. הצד השני, במובן זה, הוא ההקשר אך לא התכלית. כך, למשל, תכלית הניצחון האסטרטגי במלחמה איננה פגיעה באויב כמו שהיא ניצחון האומה. הפגיעה באויב משרתת את הניצחון. בשל כך, האסטרטגיה מצריכה תמיד חשיבה הוליסטית על שני צדדים.במובן זה, מודל ה-[[SWOT]] הרווח בתהליכי חשיבה אסטרטגיים רלוונטי כל כך - הוא מכריח אותנו לחשוב על הפנים ועל החוץ. עם זאת, ההפרדה שנעשית בין הפנים והחוץ, מקשה למעשה ליצור שלם קוהרנטי. האסטרטגיה מבקשת לבנות בדיוק את הקוהרנטיות הזו. {{בעריכה}}==רכיבים שונים לאסטרטגיה?==לרוב כאשר מדברים על [[ייעוץ אסטרטגי|ייעוץ והכוונה אסטרטגיים]] של ארגון מתייחסים לעיצוב של חלקי האסטרטגיה: חזון, ייעוד, משימות, וכיוב'. האסטרטגיה היא חלק מתוך המכלול הזה שמפרק באופן לוגי את שלבי הפעולה ([http://www.sheatufim.org.il/website/modules/Database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=3&PoolItemID=155 דוגמא של חלוקה מסוג זה]). התיאור הזה תואם ניהול פרוייקטאלי. אך כאשר דנים ב[[ניהול מבוסס מערכות]] המותאם להשגת אפקט נרחב במערכת, האסטרטגיה חדלה להיות שלב במערכת, והיא צריכה מצד אחד לשמר כמה מימדים מתמשכים, ומצד שני לאפשר הסתגלות, [[רתימת שותפים|רתימה]] והתאמה בכל הרמות. ===הקשר בין האסטרטגיה והחזון===

===*'''אסטרטגיה המייצרת המנעות מהידע מ[[בינה|הידע המעשי ]] של הארגון===''' - לעתים רבות הגישה האסטרטגית מייצרת הפרדה לא בריאה בין תכנון ויישום מאחר והאסטרטגיה היא בהגדרתה מילולית ותיאורטית. גם החתירה למדדים כמותיים, שלכאורה פותרת את הבעיה הזו, היא בעצמה תיאורטיזציה של מצב עניינים רצוי, והיא פועלת [[מלמעלה למטה]]. במצב זה, האיכויות הייחודיות של העשייה אינן מוכלות בתווך האסטרטגי ונוצרת אי-הלימה בין השיח האסטרטגי לבין מציאות העשיה. חוסר ההלימה הזה, הוא מקור לתסכולים ולהצבת יעדים לא ריאליים שאינם מקדמים את הארגון. ===* '''אסטרטגיה מקבעת המונעת הסתגלות===''' - תכנית אסטרטגית עשויה להיות מודל של 'כזה וראה וקדש' המקשה על למידה מן המציאות והתאמת המערכת אליה. ===* '''אסטרטגיה ככלי להשלטת מרות בידי ההנהלה===''' - בהמשך לנקודה הקודמת, ההנהלה אשר לעתים חשה נחיתות מסויימת מול העובדים מאחר ואיננה מצויה ב[[חיכוך]] יומיומי עם השטח, משתמשת בכוחה לעצב את האסטרטגיה ככלי להדרת העובדים משיחה ודיון על מטרות ויעדי הארגון. בשלב הבא, האסטרטגיה מסייעת לארגון לכפות תהליכים על העובדים תחת אצטלה של תכנון מושכל.

אנו בדואלוג מאמינים בידע הייחודי שמצוי בעשיה הקיימת בארגון ומחלצים את הבינה ה[[בינה]] המעשית כך שניתן להפיק ממנה ידע אסטרטגי רלוונטי וחוזר חלילה.*חדר המכונות/רחבת התהליך הזה, שתואר על ידי חפץ ולינסקי כמעבר בין [[המרפסת ורחבת הריקודים*גשר הפיקוד/המרפסת - ]] נדרש כדי לגבש אסטרטגיה רלוונטית.