שינויים

#'''רציונל היריב''' - במערכה צבאית יש יריב/אויב אשר פועלים מולו. כשמבררים את מאפייניו המערכתיים של היריב אין הכוונה להיבטים של מיקום או לסקירה של שמות מפקדיו אלא לאפיון תורפותיו וחוזקותיו המערכתיות, ניסיון לאתר את מרכזי הכובד שלו שפגיעה בהם תערער את הגיונו ותוציא אותו משיווי משקלו. מה הן ההפיסות האופרטיביות של היריב, כיצד יגיב אם נפעל מולו, מתחים שקיימים אצל היריב ואשר ניתן לנצלם. מהו הרעיון האסטרטגי או האופרטיבי לאוא פועלת המערכת היריבה. מה הן מערכות המשנה של המערכת היריבה. כאשר דנים במערכה במובניה האזרחיים והארגוניים ניתן להתייחס למערכת שכנגד, זו שמחוץ לארגון ולמול מתחרים קיימים ופוטנציאליים. <!--(מהו היריב במערכה ארגונית? ברי כי התשובה לכך אינה ברורה (האם זו ההנהלה? האם הזרם המרכזי בארגון? האם ארגון אחר?)-->אולם התיחסות להנהלה למשל כאל "יריב" בעייתית ועלולה ליצור קושי, לכן ראוי לחפש מושג אחר ב"מערכה ארגונית" מאשר יריב/אויב.

#'''המערכה''' - מטרות המערכה, הגדרת הישג נידרש/מצב סיום למערכה, ניסוח רעיון מערכתי - כלומר כיצד מחברים בין ה"מה" ל"איך", מהי השיטה של המערכה. כיצד ניתן לערער את תפקוד היריב באמצעות מהלומה על מול מרכז הכובד של היריב. גם כאן נידר לפתח מושג חלופי למהלומה, ודאי ב"מערכה ארגונית".גבולות המערכה'' - הגבלת המערכה חיונית בכדי לייצר תנאים להגדרתה, בין השאר נדרשת הגבלת המערכה בזמן, במרחב, באופי הכלים שבהם יעשה שימוש (בסביבה הצבאית - האם המערכה תהיה מעל לרף המלחמה או תישאר חשאית בלבד?).כיצד המערכה בנויה - מאילו מאמצים, לאן מיועד כל מאמץ, מי מוביל כל מאמץ, כיצד המאמצים מתחלקים על ציר הזמן (באופן סימולטני או בדירוג). כיצד מתייחסים המאמצים למתחים ולתורפות בהם שרוי היריב וכיצד הם מנצלים את היתרונות שלנו.

==לקריאה נוספת==

*[[עיצוב המערכה]]