תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  22:46, 2 באוקטובר 2014
אין תקציר עריכה
[[קובץ:טמפרטורה.PNG|400px|ממוזער|שמאל|שקף המתאר את מרחב העבודה ההסתגלותית. למעלה נמצא גבול הסבלנות של המערכת; למטה מרחב שבו אין למידה; הבעיה עולה ועמה חוסר הנחת, אם היא אתגר טכני, היא תזכה למענה מהיר ומשקיט את הדעת (הקו הכתום). אך היא יכולה להדחק לכדי [[המנעות מעבודה]] (הקו הירוק). ויסות מוצלח ישמר את הטמפרטורה בטווח העבודה (קו כחול). מתוך: [http://www.edu.gov.on.ca/eng/policyfunding/leadership/pdfs/heifetz.pdf מצגת של רון חפץ] ]]
'''ויסות הטמפרטורה היא ''' הינו תיאור של מערכת היחסים שבין מי שמבקש לקדם שינוי הסתגלותי בארגון, לבין גורמי סמכות שמבקשים לשמור על הסדר הקיים. כאשר סוכן השינוי מחולל [[פרובלמטיזציה]] של המצב הקיים הוא מעלה את המתח ורמת חוסר הנחת. כל עוד שחוסר הנחת הנחווה הוא סביל, האפשרות שיתחולל שינוי היא נמוכה. מנגד, כאשר רמת חוסר הנחת היא מעבר לזו הסבילה, אנחנו גולשים לתחום ה[[אנומיה|אנומי]].
בין לבין נמצא '''טווח העבודה ההסתגלותית'''. גורמי הסמכות יבקשו להוריד את הטמפרטורה על ידי נקיטה באמצעים הטכניים העומדים ברשותם (לדוגמא - ועדת טרכטנברג לנוכח מחאת האוהלים). לכן, מי שמבקש לחולל שינוי הסתגלותי חייב לדעת כל הסמן כיצד הוא משאיר את הטמפרטורה בטווח ההסתגלותי. וכיצד הוא לא נדחה ממנו - כלפי מטה (בהסטת הקשב ובהסטת המנהיג) או כלפי מעלה (הפיכתו ל[[שעיר לעזאזל]]).

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/4945"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.