תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,369 בתים ,  00:56, 7 בנובמבר 2014
אין תקציר עריכה
בישראל פועלים גופים רבים המספקים שירותים שונים של ייעוץ אסטרטגי, החל מחברות בינ"ל כמו מקינזי (Mckinsey & Company) ו-BCG, דרך חברות מקומיות כשלדור, טריגר פורסייט (Trigger-Foresight), תפן, וכלה בגופים ללא כוונת רווח המספקים צורות שונות של שירותים היכולים להיחשב כייעוץ אסטרטגי, דוגמת [[מכון ראות]].
==משבר הייעוץ האסטרטגי==
כמו שניתן לראות בגרף המצורף לעיל, הצמיחה העיקרית של תחום הייעוץ האסטרטגי התרחשה במהלך שנות ה-90. בשנים אלו, לנוכח ההאצה בתהליכי הגלובליזציה, והשינויים הרדיקליים בשווקים השונים, נוצר פער ידע ברור אותו מילאו המומחיות וכלי הלמידה שהביאו חברות הייעוץ. צמיחת קרנן של חברות הייעוץ השתלבה גם עם האצת המגמה להפרטת שירותים ממשלתיים לספקים מקצועיים בתחומים השונים מחד, ועם ירידה חדה בהערכה למומחיות האקדמית בנושאי ניהול וממשל מאידך. את הפער שנוצר לנוכח האתגרים החדשים, ובהיעדר מומחיות אקדמית רלוונטית, הצליחו החברות למנף על מנת להתברג בתהליכים ממשלתיים אסטרטגיים ברמות חשיבות שונות{{הערה|1=כך למשל ניתן לראות את ה[http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2207052 מעורבות של חברת מקינזי בוועדת אללוף], את [http://www.themarker.com/misc/1.515597 פרויקט ההתייעלות המערכתית שערכה בצה"ל]
[http://www.themarker.com/technation/1.1915462 פרוייקט של חברת שלדור בתחום רשות התקשורת הלאומית] ומעל כולם את [http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=17495 זכייתו של מכון RAND האמריקני במכרז לגיבוש חזון ישראל 15].}}.
 
אלא שעם העלייה בחשיבות החברות החלו להתגלע גם הסדקים בגישה. מצד אחד החברות היו מעורבות בכשלונות אסטרטגיים לא מעטים - חברת מקינזי ו-BCG סייעו בגיבוש האסטרטגיה העסקית של חברת טבע בסכום של 200 מליון ש"ח, רגעים ספורים לפני לפני [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=E&0r9VQ=LHII נפילת מניות טבע ב-2013 והתפטרות מנכ"ל החברה]; מקינזי גם [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3556494,00.html המליצה לחברת תנובה להעלות את מחירי הקוטג'] באופן שתרם לתחילתה של "מחאת הקוטג'" שהובילה בתורה למחאת האהלים בקיץ 2011. מצד שני החלה להשמע במסדרונות החברות השונות והממשלה טרוניה על כך שהמעורבות של חברות אלו בהליכים שהם ליבת העשייה הארגונית מובילה לאורך זמן בנכות ארגונית הולכת ומעמיקה:
{{צטט|מ'''שמעותה בפועל של הפרטת עיצוב המדיניות היא הוצאת מה שמוכר ומקובל כממשלתי מטבעו מידי הממשלה.'''|'''[http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/niir_emda_eitzob_mdiniot.pdf הפרטת עיצוב המדיניות: צעד אחד רחוק מדי?]''', ערן ויגודה-גדות וחיים כהן, אוגוסט 2}}.
נכות זו מגולמת בפגיעה בביטחון העצמי של הממשל להוביל ולהנהיג תהליכי מטה משמעותיים, וביכולות המנהיגות ו[[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]] של פקידי הממשל מהם מופקע הליך הלמידה האסטרטגי.
{{ציטוט-צף|'''אנחנו לא יכולים לדעת כל כך הרבה לגבי העתיד, והצלחה בתוכנית אסטרטגית כזאת היא או מזל גדול מאוד, או 'בישול' של הדוח האסטרטגי בדיעבד, או אולי עדות לפעילות בסביבה קפואה באופן יוצא דופן.'''|דייב סנואודן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000917069 גלובס, פברואר 2014].}}
למשבר הייעוץ האסטרטגי מספר סיבות המשתלבות יחד. ראשית, הכלים והמומחיות המסייעים בהתמודדות עם בעיות [[מורכב|מורכבות]] אינן מסייעות בהתמודדות עם בעיות [[סבוך|סבוכות]] ו[[כאוס|כאוטיות]]. באיזורים אלו, היכולת לספק אסטרטגיה ברורה והערכה של משמעויות הפעולה הינה מוגבלת, והיומרה של החברות לעשות כן נמצאת בעכריהן. הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו - [[גבולות המערכת]] רחבים הרבה יותר ממה שניתן לנתח.
 
שנית, אופן הפעולה של החברות, המשמר את המומחיות של עצמן, ומונע גישה לתהליך, למתודולוגיה ולכלים (גישה שניתן לכנותה כ"קוד סגור"), מייצר אמנם דיבידנד גבוה בטווח הקצר אך פוגע ביכולותיהם של הלקוחות לאורך זמן.
ולבסוף, הגישה המניחה שהידע האסטרטגי חשוב יותר מה[[בינה|ידע המעשי]] מובילה לאובדן של ערך אסטרטגי רב אותו יכולים רק עובדי המערכת לספק.
==גישת דואלוג לייעוץ אסטרטגי==
{{תמונה|http://doalogue.co.il/images/fulls/05.jpg||300|alt=ייעוץ אסטרטגי}}
* [[אסטרטגיה]]
* [[בלוג:ניהול-מערכתי-בפיתוח-טכנולוגי|תהליך ייעוץ אסטרטגי שערכנו עם חברה טכנולוגית בתהליך התרחבות מעבר לים]] - בלוג דואלוג.
{{הערות}}
{{אסטרטגיה}}
[[קטגוריה:אסטרטגיה]]
[[קטגוריה:יעוץ אסטרטגי]]
[[קטגוריה: מוצרים ושירותים]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/5454"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.