7,747
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{תמונה2|http://i0.wp.com/doalogue.co.il/blog/wp-content/uploads/2014/11/%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99.png?w=584||alt=מפה מושגית בנושא חוסן קהילתי|כותרת=מפה מושגית בנושא חוסן קהילתי}}{{תמונה|http://doalogue.co.il/blog/wp-content/uploads/2014/06/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-1-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A5.png|דוגמא של מפה מכונסת|300גובה=16em|altמלמעלה=מפה מושגית-12em}}{{תמונה|http://doalogue.co.il/blog/wp-content/uploads/2014/06/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-1-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1.png|דוגמא של אותה מפה פתוחה|300|alt=מפת מושגים}}'''מפת ידע''' (לעתים - מפה מושגית/מפת מושגים) היא הצגה גראפית של [[מערכת מושגית]]. המפה מאפשרת לחשוב על מערכות היחסים בין האלמנטים והמושגים השונים בתוך [[מערכת סבוכה]] ולהציגם באופן פשוט. למעשה, המפה מאפשרת לנו לשרטט את מסגרת החשיבה שלנו (frame) כ[[ענן]] ולקדם אותנו לקראת [[מסגור מחדש]]. השימוש במפות מושגיות רווח בתחום החשיבה האסטרטגית, בין השאר בתוך גורמי חשיבה במערכות ביטחון בארץ ובעולם.
קיימות גישות רבות ביחס לשאלה מה תפקיד '''מפת הידע''' וכפועל יוצא מכך - כיצד יש לבנותה. חלק מן הגישות משרטטות frame שכל המפות צריכות להתיישב בתוכו (בדומה למודל ה-[[SWOT]]), או מחייבות קשר לינארי בין כל רכיב. ערך זה, לעומת זאת, ידגיש את מתודת המסגרת המושגית (conceptual frame) לפיה כל מפה צריכה להיווצר באופן שונה המתאר את המצב הייחודי בהקשר הנדון. המטרה של המפה היא הצגה של מערכות היחסים בתוך המערכת ולא של סדר לוגי לינארי.
==גישת דואלוג למפות ידע==
בתהליכי הייעוץ שלנו אנו עושים שימוש רב במפות ידע ככלי ל'יישור-קו-מושגי' בקרב המשתתפים, וכאמצעי לפיתוח הדיון ולייצור המשכיות ממפגש למפגש. הגישה בה אנו דוגלים בדואלוג עוצבה על ידי ד"ר [[צבי לניר]] וחברת פרקסיס:
{{ציטוט|תוכן=למפה תפקיד משולש: לקבוע את גבולות הדיון (על מה מדברים ועל מה לא), לגרות את המשתתפים להעלות תובנות סמויות מתוך התנסותם ובהמשך לשמש כ"שלד" הבסיסי שעליו יובנה הידע החדש, תוך כדי הדיון, מתוך תובנות שמעלים המשתתפים במהלכו.|מקור=[http://praxisrt.wordpress.comהפתרונות-שלנו/ליצור-מפת-דיון-מגרה-וממקדת/ מתוך אתר "שולחנות עגולים בשיטת פרקסיס"]}}
המפה, במובן זה, היא כלי משמעותי, אך איננה מתיימרת להתייחס לכל השאלות שעל הפרק בהכרח. על האמור יש להוסיף, כי המפה צריכה לסייע לניווט ב[[סבוך|מציאות סבוכה]] על ידי הבהרת המגמות המרכזיות, המושגים הרלוונטיים ויחסי הגומלין בניהם.
==טקסט מול מפת ידע==
{{תמונה|http://doalogue.co.il/blog/wp-content/uploads/2014/06/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-1-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A5.png|דוגמא של מפה מכונסת|300|alt=מפה מושגית}}
{{תמונה|http://doalogue.co.il/blog/wp-content/uploads/2014/06/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-1-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1.png|דוגמא של אותה מפה פתוחה|300|alt=מפת מושגים}}
כוחה של מפת הידע נעוץ בכך שהיא מחלצת אותנו מן הבעיות המובנות של הטקסט הכתוב בכמה מישורים:
* '''לינאריות מול מרחב''' - בטקסט הכתוב, כל מילה מופיעה לאחר מילה אחרת. בשל כך, הטקסט בעיקרו הוא לינארי - כל עניין מוביל לעניין שלאחריו בסדר ישיר. למעשה, כל טקסט כתוב מכיל בתוכו לוגיקה שבה דבר אחד מוביל אל השני. לעומת זאת, כאשר אנו יוצרים מפה, אנו יכולים לשהות ב[[ענן|עמימות]] ביחס לשאלה מה קודם למה ומה מוביל למה. עמימות זו מאפשרת לנו לחשוב על יחסים חדשים בין המרכיבים, ועל מתחים הדדיים, ועל-כן פותחת כיווני חשיבה שהטקסט הכתוב סוגר.