שינויים

'''הפתעה בסיסית''' היא מצב של הלם לנוכח התפתחות החורגת מן [[מערכת מושגית|המערכת התפיסתית]] הקיימת ביחס למציאות. זאת, בניגוד להפתעה המצבית הנובעת מהיעדר מידע או ממוכנות לקויה להתפתחויות שניתן היה לצפותן. ההפתעה הבסיסית מתחוללת על רקע מתפתח לאורך זמן מצב שבו מתקיים [[פער רלוונטיות|פער]] בלתי ניתן לגישור בין המציאות לבין תפיסתנו אותה, ופער זה מוביל לאירועים החותרים תחת [[הסוד הארגוני|יסודות הקיום]] של ה[[מערכת]].

==רקע==

מושג ה'''הפתעה הבסיסית''' נהגה על ידי סא"ל (מיל') ד"ר [[צבי לניר]], במחקר שערך על הפתעת מלחמת יום הכיפורים ופורסם בספר הנושא את הכותרת '''הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר'''. לניר טען, כי אנו מתקשים להבין את הפתעת מלחמת יום הכיפורים מאחר ואיננו מבדילים בין סוגים שונים של הפתעות - ההפתעה המצבית והבסיסית. בעוד שההפתעה המצבית מתייחסת למידע חסר, ההפתעה הבסיסית איננה תולדה של היעדר מידע אלא של היעדר מסגרת תפיסתית רלוונטית. במצב זה, כל המידע איננו מועיל להבנת התמונה, וגרוע מכך - המערכת איננה יודעת כיצד להגיב כאשר האירוע מתרחש.

== האיום שבהפתעה הבסיסית ==

האתגר הבסיסי ש'''ההפתעה הבסיסית''' מציבה בפנינו איננו רק איך לצפות את האירוע (אתגר שבמקרים רבים איננו בר-פתרון, שכן המערכת התפיסתית הקיימת לא מכירה בקיומם של האירועים המתפתחים), אלא מה לעשות כאשר אירועים מסוג זה מתהווים. הנטיה של מערכות היא לתאר את האירוע כהפתעה מצבית, ולהתמודד עמו על ידי חידוד נהלים וסילוק מי שמואשמים כאחראים למחדל. ההתמודדות הטובה ביותר לפי גישה זו היא לעשות עוד מאותו הדבר, באופן שמעמיק את הבעיות שנוצרות (ראו: [[מרחב ההכחשה]]). במצב זה, כאשר הפעולות שננקטות אינן משיגות את מטרתן, המערכת מאבדת את האמון שלה בעצמה, ועלולה להגיע לאבדן ה[[הסוד הארגוני|דבק הפנימי]] באופן שעשוי לאיים על עצם קיומה.