שינויים

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תרומתו של פער הרלוונטיות להיווצרותה של הפתעה בסיסית: פער הרלוונטיות גורם לעיוורון רחב ורב-ממדי ביחס לתהליכים ולארועים מהותיים במציאות. עיוורון זה הוא שמסביר את עוצמת הקריסה של התפיסה נוכח האירוע המפתיע. מכאן, שאת שורשיה של ההפתעה הבסיסית יש להעמיק ולחפש תקופה ארוכה לפני התרחשותו של האירוע המפתיע עצמו. יתר על כן , מסתבר כי פער הרלוונטיות אינו נסגר גם מייד לאחר התרחשותה של ההפתעה הבסיסית. הוא ממשיך להתקיים עוד זמן רב לאחריה – זמן במהלכו אנו מועדים להפתעות בסיסיות נוספות.|מקור=[http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc פער הרלוונטיות], ד"ר [[צבי לניר]]}}

יש דמיון רב בין פער הרלוונטיות ובין התבשלות הקריסה של [[פרדיגמות ארגוניות|פרדיגמה]]. שני התיאורים מציגים את הפער ההולך ונהיה בלתי נסבל בין המציאות הנחוויית והייצוג המושגי-תיאורטי שלה. לכן, ההתמודדות עם פער רלוונטיות דורשת תמיד פיתרון שיוצא מן המגבלות של הבעיה הראשונית ומאפשר בכך להבין את הסיטואציה כולה באור שונה.

==שלבים בהתפתחות פער הרלוונטיות==

# '''[[רלוונטיות]]''' - בראשית, הארגון פועל בהתאם למציאות הזמן. התגובות והיוזמות שלו מותאמות למצב. במציאות זו, ייתכנו הפתעות מצביות הנובעות מפערי מידע. השאיפה המרכזית בשלב זה היא אופטימזציה ויעילות.

# '''הבשלה (אינקובציה)''' - המציאות שכנגד מתחילה להשתנות, בתחילה באופן תהליכי ומדורג, כך שהמערכת ממשיכה לבחון אותה תחת אותה מערכת תפיסתית. לבסוף, מתוך ההבשלה מתרחשת '''[[הפתעה בסיסית]]''' - בתהום שבין המציאות לתפיסה נוצרים אירועי קיצון שעלולים להביא לקריסת המערכת.