מקורותיו של מושג החיכוך בעת החדשה מצויים ב[[wiki:מכניקה_קלאסית|פיזיקה הניוטונית]], המציגה את החיכוך כגורם שמביא בסופו של דבר כל גוף נע למצב עצירה. מושג זה נשאל על ידי ההוגה הצבאי [[wiki:קלאוזוביץ'|קלאוזוביץ']] כדי לאפיין את הקושי בהובלת מאמץ צבאי מתמשך בתנאי לחימה. לפי קלואזוביץ', החיכוך עם האויב, שהוא עיקר מצב הלחימה, גורם לכח להישחק לאורך זמן ולחדול לבסוף. אם הבחנה זו נכונה לרמה הצבאית הטקטית, הרי [[עיצוב המערכה#מקורות המושג|שההגות הצבאית המערכתית]] במאה ה-20 שינתה לחלוטין את המבט על התופעה הנדונה. לפי גישה זו, החיכוך נדרש כדי לאפשר את הלמידה האופרטיבית שתאפשר את מימוש התמרון הצבאי. כלומר, המפגש השוחק ברמה הטקטית, הוא זה אשר אמור לייצר תובנות מערכתיות לגבי המשך קידום וניהול המערכה.
== לקריאה נוספת ==* [[Act-Sense-Respond]]* [[עשייה אסטרטגית]]* [[בינה]]
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:חשיבה מערכתית]]
[[קטגוריה:עיצוב המערכה]]