שינויים

'''יעוץ במציאות סבוכהמערכתי ''' מצריך יכולת לאפשר לארגון ללמוד ולמצות את הידע הקיים בקרב עובדיוהיא גישה [[חדשנות|חדשנית]] ל[[ייעוץ אסטרטגי]], להנחיל יכולות פיתוח בכל דרגי הארגון, ולסייע לעצב תפיסות פעולה המתבססת על עקרונות מתחום [[חדשנותחשיבה מערכתית|חדשניותהחשיבה המערכתית]].

== עקרונות הייעוץ המערכתי == === התבססות על הידע בארגון ===הייעוץ המערכתי מבקש לאפשר לארגון ללמוד ולמצות את הידע הקיים בקרב עובדיו, להנחיל יכולות פיתוח בכל דרגי הארגון, ולסייע לעצב תפיסות פעולה [[חדשנות|חדשניות]].  בעוד שה[[ייעוץ אסטרטגי|ייעוץ הקלאסי ]] מציג את היועץ כמי שבידיו מומחיות אותה הוא מוכר כמוצר לחברות ולארגונים. היועץ משאיר את הכלים המרכזיים שלו אצלו כדי לשמר את הייתרון התחרותי שלו, והוא מעביר מוצר לביצוע. לטענת [[דואלוג]], יעוץ מעין זה עובד בעולם המורכב (ה[[ניתן לידיעה]]), אך מתקשה מאוד לספק ערך בעולם ה[[סבוך]] שבו לכל מי שנוגע בתופעה [[תובנות]] ו[[היטלים]] רלוונטיים להבנתה. במציאות זו, הידע הקריטי מצוי אצל עובדי הארגון והשאלה החיונית היא איך ממצים את הידע הזה. היועץ בראיה זו איננו מומחה אלא [[ליווי תהליכי חשיבה אסטרטגיים|מלווה תהליכי למידה]].

בדואלוג אנו מתבססים על תהליך בן שלושה שלבים, שחלקו בהשראה מגישתו של שד"ר [[צבי לניר]] מייסד חברת [http://praxis.co.il פרקסיס]. מטרת התהליך המשותף הינה ליצור בהירות ביחס לאתגרים העומדים לפתחו של הארגון ולאופן הפעולה המיטבי ביחס לאתגרים אלו. תהליך ההתערבות של דואלוג מתבסס על שלושה שלבים של פעילות -

למול סוגיות [[סבוך|סבוכות]] (סוגיות שאינן ניתנות לרדוקציה לגורמים) נדרש תהליך של הבנת מכלול השאלות הרלוונטיות והבנת הקשרים שבניהם. אנו מכנים שלב זה בכותרת "גילוי" מאחר והוא מצריך (1) זיהוי מכלול הגורמים הרלוונטיים לסוגיה; (2) הבנת הקשרים בניהם.  ראשית עבודת העבודה תתרחש בחדר הדיונים של הארגון, מתוך צורך לחלץ את [[בינה|הידע המעשי]] הרב הקיים בקרב משתתפי הדיוןולהבין את [[אופק ארגוני|המובן מאיליו]] הקיים. מתוך כך יזוהו הגורמים הרלוונטיים להמשך חקירה, והקשרים בין גורמים אלו. בשלב הבא של הגילוי (בהתאם להסכמה משותפת) יוגדרו מרחבי למידה משמעותיים מחוץ לארגון שרלוונטיים לפיתוח המענה (למשל – למידת סיפורי הצלחה בעולם).