7,747
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''נקודות עיוורון '''(''blind spots'') בארגונים הן לאקונות בתפיסת העולם הארגונים, קרי - איזורים שהג..."
'''נקודות עיוורון '''(''blind spots'') בארגונים הן לאקונות בתפיסת העולם הארגונים, קרי - איזורים שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומם או שהיא מדחיקה את משמעותם באופן מתמשך כך שלא יאיימו על הסדר הקיים.
== רקע ==
[[File:Gestalt5.PNG|thumb|האם אתם רואים את הכלב? ציור גשטלט קלאסי המוכיח כי התפיסה היא גורם קריטי באופן שבו אנו רואים את העולם. ]]
ההיסטוריה של רעיון נקודות העיוורון הינה ארוכה, כתופעה אנושית שהתקיימה מאז ומעולם. אמנם, פיתוח ההבנה של תופעת נקודות העיוורון כאלמנט תפיסתי רב משקל קיבלה פיתוח משמעותי בפילוסופיה של המאה ה-19 (החל עם רעיון ה[[wiki:תודעה כוזבת|תודעה הכוזבת]] של [[wiki:קרל מרקס|מרקס]]). בפילוסופיה ובייחוד בפילוסופיה של המדע, כפי שהתפתחה במאה ה-20, הגיע רעיון זה לכדי שלמות, בעבודות של קון ([[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות|המבנה של מהפכות מדעיות]]) ביחס לפרדיגמה המדעית, על בסיס רעיונות פילוסופיים כמו ה[[אופק]] שנוצרו בפילוסופיה הקונטיננטאלית של המאה ה-20 ולצד הניסויים של אסכולת ה[[wiki:גשטלט|גשטלט]] בפסיכולוגיה.
החקר של נקודות עיוורון בהקשר הארגוני, ניזון בעיקר מתופעת ההפתעות המודיעיניות שרווחו במאה ה-20, וזכו למחקרים רבים. העבודות המוקדמות עסקו בעיקר בקושי להתמודד עם מידע מגוון (למשל עבודתה של ברברה וולשטטר). עם זאת, פיתוחים מאוחרים יותר, כגון עבודתו של צבי לניר על [[ההפתעה הבסיסית]] במלחמת יום הכיפורים הציבו בקדמת הבמה את רעיון נקודות העוורון התפיסתיות. לניר עשה זאת בהשראת הרעיונות המוזכרים מן הפילוסופיה של המדע, לצד הרעיונות החדשים דאז, של כהנמן וטברסקי, כמי שחקרו את הפסיכולוגיה של [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] בכלכלה.
== התמודדות עם נקודות עיוורון ==
{{ציטוטרץ|תוכן=as we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns -- the ones we don't know we don't know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.|
מקור=שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד, 2002{{הערה|[http://www.defense.gov/transcripts/transcript.aspx?transcriptid=2636 Defense.gov News Transcript: DoD News Briefing – Secretary Rumsfeld and Gen. Myers, United States Department of Defense (defense.gov)".]}}}}
הבעיה בהתמודדות עם נקודות עיוורון היא שאנחנו לא מודעים לקיומן.
== לקריאה נוספת ==
* [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות]]
* [[ההפתעה הבסיסית]]
* [[פער הרלוונטיות]] ו[[מרחב ההכחשה]]
* [[ברבור שחור]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://cafe.themarker.com/post/243875/ האם אנחנו יכולים לדעת את מה שאיננו יודעים]?, [[צבי לניר]]
{{שוליים}}
== רקע ==
[[File:Gestalt5.PNG|thumb|האם אתם רואים את הכלב? ציור גשטלט קלאסי המוכיח כי התפיסה היא גורם קריטי באופן שבו אנו רואים את העולם. ]]
ההיסטוריה של רעיון נקודות העיוורון הינה ארוכה, כתופעה אנושית שהתקיימה מאז ומעולם. אמנם, פיתוח ההבנה של תופעת נקודות העיוורון כאלמנט תפיסתי רב משקל קיבלה פיתוח משמעותי בפילוסופיה של המאה ה-19 (החל עם רעיון ה[[wiki:תודעה כוזבת|תודעה הכוזבת]] של [[wiki:קרל מרקס|מרקס]]). בפילוסופיה ובייחוד בפילוסופיה של המדע, כפי שהתפתחה במאה ה-20, הגיע רעיון זה לכדי שלמות, בעבודות של קון ([[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות|המבנה של מהפכות מדעיות]]) ביחס לפרדיגמה המדעית, על בסיס רעיונות פילוסופיים כמו ה[[אופק]] שנוצרו בפילוסופיה הקונטיננטאלית של המאה ה-20 ולצד הניסויים של אסכולת ה[[wiki:גשטלט|גשטלט]] בפסיכולוגיה.
החקר של נקודות עיוורון בהקשר הארגוני, ניזון בעיקר מתופעת ההפתעות המודיעיניות שרווחו במאה ה-20, וזכו למחקרים רבים. העבודות המוקדמות עסקו בעיקר בקושי להתמודד עם מידע מגוון (למשל עבודתה של ברברה וולשטטר). עם זאת, פיתוחים מאוחרים יותר, כגון עבודתו של צבי לניר על [[ההפתעה הבסיסית]] במלחמת יום הכיפורים הציבו בקדמת הבמה את רעיון נקודות העוורון התפיסתיות. לניר עשה זאת בהשראת הרעיונות המוזכרים מן הפילוסופיה של המדע, לצד הרעיונות החדשים דאז, של כהנמן וטברסקי, כמי שחקרו את הפסיכולוגיה של [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] בכלכלה.
== התמודדות עם נקודות עיוורון ==
{{ציטוטרץ|תוכן=as we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns -- the ones we don't know we don't know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.|
מקור=שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד, 2002{{הערה|[http://www.defense.gov/transcripts/transcript.aspx?transcriptid=2636 Defense.gov News Transcript: DoD News Briefing – Secretary Rumsfeld and Gen. Myers, United States Department of Defense (defense.gov)".]}}}}
הבעיה בהתמודדות עם נקודות עיוורון היא שאנחנו לא מודעים לקיומן.
== לקריאה נוספת ==
* [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות]]
* [[ההפתעה הבסיסית]]
* [[פער הרלוונטיות]] ו[[מרחב ההכחשה]]
* [[ברבור שחור]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://cafe.themarker.com/post/243875/ האם אנחנו יכולים לדעת את מה שאיננו יודעים]?, [[צבי לניר]]
{{שוליים}}