|'''הייעוץ והליווי התפיסתי של דואלוג מסייעים לארגונים לגבש תפיסת פעולה רחבה המותאמת לשינויים בארגון ומחוצה, ועל הדרך גם מטמיעה בארגון כלים לחשיבה וניהול בעולם סבוך''' לקריאה תהליכי הייעוץ של דואלוג ראו: [[ייעוץ תפיסתי]]}}
'''יעוץ מערכתי '''היא גישה [[חדשנות|חדשנית]] ל[[ייעוץ אסטרטגי]], המתבססת על עקרונות מתחום [[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]].
=== המערכת כשלם ===
הייעוץ הקלאסי, בחלוקה לייעוץ ארגוני ול[[ייעוץ אסטרטגי]], מבחין באופן דיכוטומי בין הסביבה החיצונית לארגון לבין הסביבה הפנימית. הבחנה זו בולטת בייחוד במודל ה-[[SWOT]] המבוסס על שתי דיכוטמיות יסוד: פנים/חוץ ומועיל/מזיק. הייעוץ המערכתי בוחן את המערכת כשלם ברמות הפעולה השונות:
* '''הארגון כ[[פרקטל]] של המגמות המתרחשות מעבר לגבולות הפיזיים של הארגון''' (ב[[אקוסיסטם]]) באופן המהדהד את התהליכים שבחוץ.
* ר'''אייה הוליסטית של ארגונים, בשלל רמות הפעולה''': שימה בסוגריים של מרכזיות ההיררכיה בארגון (הנחה זמנית המאפשרת לגלות תופעות חוצות ארגון), ניתוח חוצה מחלקות.
* '''בחינת האינטראקציה המקומית בראי השלם הארגוני והאקוסיסטמיוהאקו-סיסטמי'''.
=== התמודדות עם [[נקודות עיוורון]] תפיסתיות ===
המציאות המורכבת בתוך ארגונים ומעבר לגבולותיהם, מייצר נקודות עוורון לרוב. הייעוץ המערכתי מבקש לזהות את האיזורים הללו ולהציפם על מנת למנוע [[הפתעה בסיסית|הפתעות בסיסיות]] ולאפשר [[מסגור מחדש]] המכיל גישה מורכבת יותר.
=== בעיות סבוכות דורשות למידה ולא ידע ישן ===
קצב השינוי ומורכבות ההתפתחויות גורמות למומחיות הישנה לאבד מן הרלוונטיות שלה. הצורך הקיים איננו בחזרה על ידע קיים ("מומחיות") אלא פיתוח ידע מותאם ובהקשר. כדי לעשות כן, נדרש לרוב ידע רלוונטי מן החוץ, אך גופי הידע הללו צריכים לעבור [[התמרה]] להקשר הספיציפי, והם ישמשו כ[[היטל]] נוסף במגוון ההיטלים שייאספו החיוניים להבנתה של סוגיה [[סבוך|סבוכה]].
=== פיתוח הידע חייב להתקיים במערכת ===
=== בעיות סבוכות דורשות החשיבה המערכתית מבינה כי ידע מהווה "פרוטוקול מגבש" שעל בסיסו מערכת מסוגלת לנוע באופן קוהרנטי. בניסוח אחר, ההבנות אודות הסביבה ואודות המערכת עצמה, מאפשרת לגורמי המערכת לפעול באופן מתואם וראוי. לכן, לא ניתן להכניס גופי ידע חיצוניים למערכת, מבלי שנעשה תהליך למידה ולא ידע ישן ===פנימי אינטנסיבי על ידי מי שאמונים על קבלת ההחלטות בארגון.
=== התבססות על הידע בארגון ===
הייעוץ המערכתי מבקש לאפשר לארגון ללמוד ולמצות את הידע הקיים בקרב עובדיו, להנחיל יכולות פיתוח בכל דרגי הארגון, ולסייע לעצב תפיסות פעולה [[חדשנות|חדשניות]].
==סכמת הייעוץ הדואלוגי==
בדואלוג ב[[דואלוג]] אנו מתבססים על תהליך בן שלושה שלבים, שחלקו בהשראה מגישתו של ד"ר [[צבי לניר]] מייסד חברת [http://praxis.co.il פרקסיס]. מטרת התהליך המשותף הינה ליצור בהירות ביחס לאתגרים העומדים לפתחו של הארגון ולאופן הפעולה המיטבי ביחס לאתגרים אלו. זאת, תוך פריצת נקודות העיוורון הקיימות ויצירת [[רעיון מארגן]] חדש ו[[רלוונטיות|רלוונטי]]. תהליך [[דואלוג:התערבות ארגונית|ההתערבות ]] של דואלוג מתבסס על שלושה שלבים של פעילות -
===1. גילוי – מה אפשר למצוא בערימה?===
{{גילוי}}
למול סוגיות [[סבוך|סבוכות]] (סוגיות שאינן ניתנות לרדוקציה לגורמים) נדרש תהליך של הבנת מכלול השאלות הרלוונטיות והבנת הקשרים שבניהם. אנו מכנים שלב זה בכותרת "גילוי" מאחר והוא מצריך (1) זיהוי מכלול הגורמים הרלוונטיים לסוגיה; (2) הבנת הקשרים בניהם.
ראשית העבודה תתרחש בחדר הדיונים של הארגון, מתוך צורך לחלץ את [[בינה|הידע המעשי]] הרב הקיים בקרב משתתפי הדיון ולהבין את [[אופק ארגוני|המובן מאיליו]] הקיים(המיינדסט הארגוני). מתוך כך יזוהו הגורמים הרלוונטיים להמשך חקירה, והקשרים בין גורמים אלו. בשלב הבא של הגילוי (בהתאם להסכמה משותפת) יוגדרו מרחבי למידה משמעותיים מחוץ לארגון שרלוונטיים לפיתוח המענה (למשל – למידת סיפורי הצלחה בעולם).
===2. כינוס – לעשות סדר במה שמצאנו===
{{כינוס}}
לאחר שהרחבנו את היריעה בשלב הראשון, אנו צריכים להתכנס להגדרה משותפת של האתגרים המרכזיים והאסטרטגיות להתמודדות עמם. לשם כך אנו [[המשגה|ממשיגים]] (יוצרים [[מושגים]]) את ההיבטים המרכזיים מתוך תהליך הגילוי, וטווים בעזרתם סיפור שלם, שמתווה נתיבים ברורים לפיתוח.
הכינוס מתקיים על פי רוב בפורום מצומצם מקרב הגורמים הרלוונטיים בניהוג התהליך, ובדיון זה יצומצמו מרחבי [[אי-וודאות|אי הוודאות]] ויגובשו הכיוונים המרכזיים לפיתוח ולהמשך פעולה. תוצרי דיון זה יועלו על הכתב על ידי צוות דואלוג וישלחו כמסמך מכנס של התהליך עד לשלב זה.
===3. ניכוס – איך נוהגים ברכב החדש הזה?===
{{ניכוס}}
התובנות החדשות משלב הכינוס מצריכות תהליך של ניכוס מצד הגורמים הרלוונטיים בארגון. חלק מתהליך זה יכול להתקיים בשלב הכינוס ומתוך קריאת המסמך שיגובש – בייחוד ביחס לאלו שהיו שותפים לתהליך הלמידה. עם זאת, מי שלא היה שותף בתהליך צריך לאמץ את הכיוונים החדשים, על ידי דיון מחודש על הרלוונטיות שלהם, ועיצובם תוך כדי ה[[חיכוך]] היומיומי – למידה מניסוי וטעיה בשטח.
שלב זה מאפשר את סגירת המעגל בין הלמידה והשינוי הארגוני המבוקש, ועיקרה הוא ההרצה בפועל של התובנות שיעלו במעלה הדרך.