תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 9 בתים ,  23:37, 8 באפריל 2015
ההיסטוריה של רעיון נקודות העיוורון הינה ארוכה, כתופעה אנושית שהתקיימה מאז ומעולם. אמנם, פיתוח ההבנה של תופעת נקודות העיוורון כאלמנט תפיסתי רב משקל קיבלה פיתוח משמעותי בפילוסופיה של המאה ה-19 (החל עם רעיון ה[[wiki:תודעה כוזבת|תודעה הכוזבת]] של [[wiki:קרל מרקס|מרקס]]). בפילוסופיה ובייחוד בפילוסופיה של המדע, כפי שהתפתחה במאה ה-20, הגיע רעיון זה לכדי שלמות, בעבודות של קון ([[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות|המבנה של מהפכות מדעיות]]) ביחס לפרדיגמה המדעית, על בסיס רעיונות פילוסופיים כמו ה[[אופק]] שנוצרו בפילוסופיה הקונטיננטאלית של המאה ה-20. ענף נוסף שפיתח את ההבנה של תחומים לא מודעים היה הפסיכולוגיה, כאשר נושא זה נבחן רבות הן מהזווית הפסיכואנליטית בשאלות של הדחקה, הן בשאלות של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, והן בחשיבה ובניסויים של אסכולת ה[[wiki:גשטלט|גשטלט]] שהשפיעה בין השאר על עבודתו של תומאס קון. בהקשר החברתי, הרעיונות שנוסחו ב[[ההגות הפוסט-מודרנית|הגות הפוסט-מודרנית]] ביחס למנגנונים שיוצרים את מבנה הידע, מסייעים לנו להבין טוב יותר את המנגנון של נקודות העיוורון בחברות ובארגונים, ואת אילו היבטים הוא משרת.
החקר של נקודות עיוורון בהקשר הארגוני, ניזון בעיקר מתופעת [[מקהל:מדוע נכשל המודיעין פעם אחר פעם במתן התרעה|ההפתעות המודיעיניות]] שרווחו במאה ה-20, וזכו למחקרים רבים. [[מקהל:מחקרו_של_צבי_לניר#מחקר ההפתעה במאה ה-20|העבודות המוקדמות]] עסקו בעיקר בקושי להתמודד עם מידע מגוון (למשל עבודתה של בוברטה רברה רוברטה וולשטטר). עם זאת, פיתוחים מאוחרים יותר, כגון עבודתו של [[צבי לניר]] על [[ההפתעה הבסיסית]] במלחמת יום הכיפורים הציבו בקדמת הבמה את רעיון נקודות העיוורון התפיסתיות. לניר עשה זאת בהשראת הרעיונות המוזכרים מן הפילוסופיה של המדע, לצד הרעיונות החדשים דאז, של כהנמן וטברסקי, כמי שחקרו את הפסיכולוגיה של [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] בכלכלה.
== התמודדות עם נקודות עיוורון ==

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/6719"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.