7,748
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''ייעוץ אסטרטגי''' (לעתים גם '''ייעוץ ניהולי''' - management consulting), הינו שירות הניתן לגוף על מנת לשפר את ה[[אפקטיביות]] וה[[יעילות]] שלו בהתמודדות עם אתגרי הליבה של הארגון.<noinclude>
</noinclude>בתהליך של '''ייעוץ אסטרטגי''' ניתן סיוע לקבוצה לבחינה מחדש של אופן הפעולה שלה, מתוך התבוננות במאפייני הקבוצה (ארגון, חברה, עמותה וכו') והסביבה המשתנה שבה היא מצויה. תכליתו של הייעוץ האסטרטגי היא גיבוש ותיקוף ה[[אסטרטגיה]] כתפיסת פעולה חדשה לטווח זמן משמעותי.
==הצורך בייעוץ אסטרטגי==
[[File:Strategy Concept.svg|left|300px|alt=מה זה ייעוץ אסטרטגי?]]
הצורך של חברות עסקיות וגופים ציבוריים בייעוץ אסטרטגי נובע לרוב משילוב מספר היבטים הדרושים להצלחת הארגון:
* '''פערי ידע''' שנוצרים בשל שינוי בסביבת הפעולה של הארגון או בשל רצון בפיתוח סביבות פעולה חדשות.
== הסיבות למשבר ==
{{ציטוט-צף|1='''אנחנו לא יכולים לדעת כל כך הרבה לגבי העתיד, והצלחה בתוכנית אסטרטגית כזאת היא או מזל גדול מאוד, או 'בישול' של הדוח האסטרטגי בדיעבד, או אולי עדות לפעילות בסביבה קפואה באופן יוצא דופן.'''|2=דייב סנואודן|3=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000917069 גלובס, פברואר 2014].}}
למשבר הייעוץ האסטרטגי מספר סיבות המשתלבות יחד. === חשיבה לינארית בעולם סבוך ===רוב חברות הייעוץ נסמכות על מודלים אסטרטגיים אשר רלוונטיים לפתרון בעיות [[מורכב|מורכבות]] (למשל התייעלות) אך אינם מסייעים בהתמודדות עם בעיות [[סבוך|סבוכות]] ו[[כאוס|כאוטיות]] ומכחישים את קיומן של הבעיות האלו. באיזורים אלו, היכולת לספק אסטרטגיה ברורה והערכה של משמעויות הפעולה הינה מוגבלת, והיומרה של החברות לעשות כן נמצאת בעוכריהן. תופעת התוצאות הבלתי צפויות ו[[נקודות עיוורון|העיוורון]] המערכתי למולן (שזכה לכיוניים רבים, כמו [[הפתעה בסיסית]], [[ברבור שחור]], ועוד) מצריכה ענווה רבה בניסיון לעצב גישה אסטרטגית כוללנית. הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו - [[גבולות המערכת]] רחבים הרבה יותר ממה שניתן לנתח במבט ראשון, והצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המחירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. בחזרה לדוגמא האמורה, התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך. === הבחנה בינארית בין הסביבה החיצונית והפנימית === === מומחיות על פני הכשרה ו[[ניכוס]] ===אופן הפעולה של החברות, משמר את המומחיות של עצמן ומונע מן הלקוחות גישה לתהליך, ל[[המתודולוגיה|מתודולוגיה]] ולכלים (גישה שניתן לכנותה כ"קוד סגור"). גישה זו, מייצרת אמנם דיבידנד גבוה בטווח הקצר עבור חברת הייעוץ ופותרת את הלקוח מלמידה, אך פוגע ביכולותיהם התפיסתיות של הלקוחות לאורך זמן. :
* '''מומחיות על פני הכשרה ו[[ניכוס]] - '''אופן הפעולה של החברות, משמר את המומחיות של עצמן ומונע מן הלקוחות גישה לתהליך, ל[[המתודולוגיה|מתודולוגיה]] ולכלים (גישה שניתן לכנותה כ"קוד סגור"). גישה זו, מייצרת אמנם דיבידנד גבוה בטווח הקצר עבור חברת הייעוץ ופותרת את הלקוח מלמידה, אך פוגע ביכולותיהם התפיסתיות של הלקוחות לאורך זמן לערוך תהליכי למידה אסטרטגיים.
* '''העדפת הידע התיאורטי-אסטרטגי על פני הידע המעשי''' - הגישה מניחה ש[[חכמה|הידע האסטרטגי]] חשוב יותר מה[[בינה|ידע המעשי]] הקיים בארגון (לכן בכלל קוראים לגורם חיצוני לסייע) ומובילה לאובדן של ערך אסטרטגי רב אותו יכולים רק עובדי המערכת ומנהליה לספק.
== המענה למשבר הייעוץ האסטרטגי: [[ייעוץ מערכתי]] ו[[ליווי תהליכי חשיבה אסטרטגיים|ליווי תהליכי]] ==
המענה לבעיות המתוארות מצריך התמודדות בשני מימדים - ברובד התהליכי נדרשת העצמה של היכולות האסטרטגיות של הארגונים, בעוד שברובד המתודולוגי נדרשת מתודולוגיה ל[[חשיבה מערכתית]]. לכן, המענה של''' חברת [[דואלוג]] מבוסס על שילוב בין גישה המכונה [[ייעוץ מערכתי]] המובססת על חשיבה מערכתית מורכבת, לצד עבודה דרך [[ליווי תהליכי חשיבה אסטרטגיים]] כחלופה לייעוץ המנותק מן החברה. '''