7,737
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{באנר|תמונה=פער הרלוונטיות.svg}}
'''פער רלוונטיות''' (''Relevancy Gap'', בניסוחים אחרים: '''ההיסט''') הוא מצב שנוצר בארגונים או במערכות כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה. לרוב, פער הרלוונטיות מתפתח לאורך זמן הוא הביטוי המרכזי של [[היסט]] שהולך ונוצר בין הארגון לסביבה המשתנה המוביל להדרדרות ממצב של [[רלוונטיות]] ועד לכדי [[הפתעה בסיסית]]. אחד המימדים המרכזיים שפער הרלוונטיות מתגלה בהם הוא בפער בין [[המוצהר|הההיבט המוצהר]] בארגון לבין [[הקיים|מה שמתקיים בפועל]] באופן שנותן את אותותיו בשלבים הראשונים בתפקוד הארגון, ובאמון שעובדיו נותנים בו, ובשלבים מתקדמים יותר עשוי לחולל עיוורון ואף קריסה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תרומתו של פער הרלוונטיות להיווצרותה של הפתעה בסיסית: פער הרלוונטיות גורם לעיוורון רחב ורב-ממדי ביחס לתהליכים ולארועים מהותיים במציאות. עיוורון זה הוא שמסביר את עוצמת הקריסה של התפיסה נוכח האירוע המפתיע. מכאן, שאת שורשיה של ההפתעה הבסיסית יש להעמיק ולחפש תקופה ארוכה לפני התרחשותו של האירוע המפתיע עצמו. יתר על כן , מסתבר כי פער הרלוונטיות אינו נסגר גם מייד לאחר התרחשותה של ההפתעה הבסיסית. הוא ממשיך להתקיים עוד זמן רב לאחריה – זמן במהלכו אנו מועדים להפתעות בסיסיות נוספות.|מקור=[http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc פער הרלוונטיות], ד"ר [[צבי לניר]]}}
יש דמיון רב בין תיאור התפתחות פער הרלוונטיות ובין התאור של התבשלות הקריסה של [[פרדיגמות ארגוניות|פרדיגמה]]. שני התיאורים מציגים את הפער ההולך ונהיה בלתי נסבל בין המציאות הנחוויית והייצוג המושגי-תיאורטי שלה. לכן, ההתמודדות עם פער רלוונטיות דורשת תמיד פיתרון שיוצא מן המגבלות של הבעיה הראשונית ומאפשר בכך להבין את הסיטואציה כולה באור שונה ([[מסגור מחדש]]).
<small>כרונולוגיה של פער רלוונטיות, [http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc ע"פ מאמרו של לניר]. לאורך זמן נוצר היסט בין תפיסת המערכת לבין המציאות.</small>
[[צבי לניר ]] מבחין בארבעה שלבים מרכזיים בכרונולוגיה הטיפוסית של פער רלוונטיות שמופיעים בתרשים בצד שמאל:
# '''[[רלוונטיות]]''' - בראשית, הארגון פועל בהתאם למציאות הזמן. התגובות והיוזמות שלו מותאמות למצב. במציאות זו, ייתכנו הפתעות מצביות הנובעות מפערי מידע. השאיפה המרכזית בשלב זה היא אופטימזציה ויעילות.
# '''הבשלה (אינקובציה)''' - המציאות שכנגד מתחילה להשתנות, בתחילה באופן תהליכי ומדורג, כך שהמערכת ממשיכה לבחון אותה תחת אותה מערכת תפיסתית. לבסוף, מתוך ההבשלה מתרחשת '''[[הפתעה בסיסית]]''' - בתהום שבין המציאות לתפיסה נוצרים אירועי קיצון שעלולים להביא לקריסת המערכת.
== איך מזהים פער רלוונטיות? ==
הקושי העמוק בהתמודדות עם פער הרלוונטיות היא שהוא בגדר [[נקודות העיוורון|נקודת עוורון]] (blind spot) מערכתית, שכאן התפיסה קיימת במערכת לא מאפשרת לראות את המציאות אלא דרכה. בשל כך, לא ניתן אפילו לשאול שאלות חקר שיסייעו למערכת לנוע מן הפער. עם זאת, קיימים מספר תהליכים שיכולים לסייע לנו להבין שאנו מצויים בפער רלוונטיות, כדי לחולל [[למידה בסיסית]] במערכת:
* '''שרטוט ה[[גנאולוגיה]] של ה[[היסט]] '''- על ידי ניתוח לאחור של המצב הקיים כיום, מתוך ניסיון להבין את התפיסות שהתווה בעבר את יצירת המערכות הקיימות בהווה, ניתן להבין כי מענים אלו אינם רלוונטיים עוד.
* '''חיפוש ה[[חריקות]] במערכת''' - תשומת לב לחוסר הנחת בעשייה במערכת הנובעת מכך שהתפיסה הקיימת לא מתאימה יותר למציאות שהשתנתה.
* '''למרות שהיעילות שה[[יעילות]] עולה האפקטיביות ה[[אפקטיביות]] יורדת''' - כאשר מתקיים קושי מתמשך להשיג אפקט משמעותי הדבר עשוי להצביע על פער הרלוונטיות ההולך ונבנה לאורך זמן, ובמהלכו היעילות באופן הפעולה הקיים עשויה לעלות, אך ה[[אפקטיביות]] האפקטיביות יורדת שכן הפעולה לא מותאמת למציאות.
==השימוש במושג==
[[צבי לניר]], כאמור, היה זה שהביא לשיח הארגוני והמערכתי וה[[חשיבה מערכתית|מערכתי]] את מושג פער הרלוונטיות. המושג (יחד עם רעיון [[ההפתעה הבסיסית]]) השפיע רבות, בעיקר במערכת הביטחון, וכן על הקמתו ותפיסתו של [[מכון ראות]] שהטמיע את המתודולוגיה שעוצבה על ידי צבי לניר בחברת פרקסיס ביחס לאופן שבו מזהים פערי הרלוונטיות. מיזם דואלוג נשען במידה רבה על הדרך שנסללה על ידי גופים אלו ביחס לחשיבות [[פיתוח ידע|פיתוח הידע]] ו[[חשיבה מערכתית|הלמידה המערכתית]].
המושג, במקביל עם מושג ההיסטה[[היסט]], משמש כגורם משמעותי בגישה המערכתית לתכנון אופרטיבי צבאי. על פי הגישה שפותחה על ידי [[שמעון נווה]], בשל הפער הקיים בין דרך הפעולה הקיימת לבין המציאות שהשתנתה, יש צורך להבין את ההיסט על מנת להיות מסוגלים ליצור מענה אופרטיבי חדש, מותאם ו[[רלוונטיות|רלוונטי]].
==לקריאה נוספת==