'''חשיבה לינארית בעולם סבוך - '''רוב חברות הייעוץ נסמכות על מודלים אסטרטגיים אשר רלוונטיים לפתרון בעיות [[מורכב|מורכבות]] (למשל התייעלות) אך אינם מסייעים בהתמודדות עם בעיות [[סבוך|סבוכות]] ו[[כאוס|כאוטיות]]. בשל כך חברות אלו נוטות להכחיש את קיומן של הבעיות האלו. אלא שבמרחבים בהם שולטת [[אי-וודאות|אי-הוודאות]] היכולת לספק אסטרטגיה ברורה והערכה של משמעויות הפעולה הינה מוגבלת, והיומרה של החברות לעשות כן נמצאת בעוכריהן. תופעת התוצאות הבלתי צפויות ו[[נקודות עיוורון|העיוורון]] המערכתי למולן (שזכה לכיוניים רבים, כמו [[הפתעה בסיסית]], [[ברבור שחור]], ועוד) מצריכה ענווה רבה בניסיון לעצב גישה אסטרטגית כוללנית. {{דוגמא|תוכן = הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו - [[גבולות המערכת]] רחבים הרבה יותר ממה שניתן לנתח במבט ראשון, והצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המחירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. בחזרה לדוגמא האמורה, התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך.}}
* '''הבחנה בינארית בין הסביבה החיצונית והפנימית''' - הייעוץ האסטרטגי בהגדרתו מבקש לעסוק באסטרטגיה על בסיס המגמות מחוץ לארגון, ובהתעלם מן הנעשה בארגון עצמו. גם כאשר נעשה קישור בין הסביבה החיצונית והפנימית, הדבר נעשה תוך הבדלה מהותית בין הסביבות. מודל ה-[[יתרונותיו ומגבלותיו של מודל ה-SWOT|SWOT]] הרווח כל כך בייעוץ האסטרטגי ומסמל את אופני החשיבה בגופים אלו, מבטא היבט זה בייחוד - כל מאפיין מתייחס או לסביבה הפנימית (חוזקות/חולשות) או לסביבה החיצונית (הזדמנויות/איומים). בפועל, חשיבה מערכתית מאפשרת לזהות מגמות שנמצאות בארגון ומחוצה לו, ולהבין את משמעויותיהן.
* '''רדוקציה של השלם מאבדת את העיקר''' - החשיבה העורכת רדוקציה של בעיות מורכבות לפרטים (למשל - פירוק צה"ל לנדבכיו בעבודת מקינזי) איננה יכולה לדון בשלם הארגוני, שלעתים רבות גדול או שונה מסכום חלקיו.