7,736
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
<onlyinclude>
'''חדשנות''' (innovation) הינה היכולת לנוע לכיוונים חדשים ובלתי ידועים מראש, מתוך [[הסתגלות]] לסביבה או מתוך תהליכי עבודה וחשיבה פנימיים.</onlyinclude>
==עידן החדשנות== {{ציטוט-צף|Invention requires a long-term willingness to be misunderstood|[http://www.businessinsider.com/jeff-bezos-on-how-innovation-happens-2013-8 Business Insider]|Jeff Bezos|אנגלית=כן}}בעשורים האחרונים השימוש במושג חדשנות הופך לרווח מאוד בתוך השיח של ארגונים. עם זאת, אף ש[[מושג]] החדשנות הינו כוכב עולה בשמי הניהול בעידן שלנו, דומה כי מעטים יודעים לרתום את משמעויותיו לצרכיהם. לרוב, השימוש במושג זה במסגרות ארגוניות קיימות מתייחס לשיפור הקיים וליעולו, ולא לשינויים מהותיים. בשל דפוס זה, החדשנות המשמעותית מופיעה לרוב מחוץ לארגונים הממוסדים. אך <onlyinclude> למרות שלא ניתן לייצר או לשלוט בחדשנות, הנחלה של גישות, כלים ותפיסות מייצרת [[סביבה מעודדת חדשנות]]</onlyinclude>, באופן שמסייע לארגונים להסתגל ולפרוץ קדימה.
{{חדשנות}}<br />
=== למה החדשנות חשובה? ===
המורכבות הגוברת של העשייה הארגונית בעידן המודרני לצד עלייה בנגישות ובמגוון של אפשרויות פעולה מחייבים ארגונים לקדם חדשנות בכלל תחומי הפעולה. לחדשנות תועלות רבות, בניהן ניתן למנות את ההיבטים הבאים:
# '''פתרונות לקידום [[יעילות|היעילות הארגונית]]''' – פתרונות חדשניים מאפשרים התגברות על חסמים מסורתיים בצורת העבודה, באופן שמשפר את התפוקות של ארגונים. כך, למשל, פתרון חדשני לניהול חדר מיון עשוי לשפר את מהירות הטיפול במטופלים.
# '''פיתוח [[אפקטיביות|האפקטיביות]] של הארגון בהתמודדות עם מציאות משתנה''' – חדשנות מאפשרת התמודדות טובה יותר עם לקוחות הקצה ועם אתגרי הליבה. חדשנות אפקטיבית מקדמת על כן גם את התוצאות. פתרון אפקטיבי עשוי לשפר לא רק את כמות, מהירות, ואיכות הטיפול, אלא גם את השלכותיו (בהמשך לדוגמה הקודמת – באופן שמוביל להפחתת תחלואה לאורך זמן באוכלוסיה).
# '''רתימת עובדים ומוטיבציה''' – מערכת חדשנית מצליחה לרתום את העובדים לקידום אתגרי הליבה באופן שמקדם את רתימת העובדים ואת תרומתם.
# '''חדשנות [[מלמטה למעלה]]''' – תרבות של חדשנות מאפשרת רתימה של נסיון וידע מ'רצפת הייצור' לפתרון בעיות ברמת הארגון. כך, למשל, פתרון במחלקה אחת עשוי להיות מוחל על הארגון כולו ולשפר הישגים במגוון תחומים.
עם זאת, קיימים חסמים מהותיים לקידום חדשנות בארגונים. חסמים אלו נעוצים במורשת ארגונית קשיחה, בהיעדר קשב מצד שותפים ומנהלים ובהיעדר כלים ותחושת מסוגלות מצד העובדים. האתגר הופך להיות סבוך עוד יותר כאשר מדובר בארגונים שצורת הפעולה שלהם היא רוטינית בעיקרה (ארגונים בהם מתקיימת עבודה במשמרות, עבודה אינטנסיבית מול קהל וכיוב') מאחר ואין שהות לפיתוח כלים ומענים חדשים. לאור האתגרים הללו פותחו בשנים האחרונות מגוון כלים להתמודדות עם חסמים אלו, כלים עמם נעבוד בסדנה.
==חדשנות בתוך האופק וחדשנות כהיתוך אופקים==
בתכניתו לא נדרשה כלל עליונות אווירית, כי בטווח הפעולה שלו, שתוכנן לחמישה עד עשרה ק"מ ממזרח לתעלה, מבנה הכוח של צה"ל הוא התבסס על תמיכת מערך ההגנה האווירית הצפוף שנבנה ממערב לתעלה. באותו הגיון מערכתי, גם לא נדרשה לו יכולת תמרון ממוכנת משופרת, כי לא ביקש לתמרן לעומק המדבר ובהתייצבותו להגנה ממזרח לתעלה שלל את כושר התמרון הממוכן הישראלי באמצעות מסת רגלים מצוידת בטילי נ"ט. זו תפיסה הסתגלותית מובהקת.|מקור=[http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/05/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1-28.pdf בניין הכוח: בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי], אלוף גרשון הכהן{{הערה|בתוך '''דיונים בביטחון לאומי 28''': בניין הכח של צה"ל, מרכז בס"א, מאי 2014}}}}
רק בתוך האופק החדש שהמצרים יצרו, נוצרו הבעיות והצרכים שיולידו את החדשנות אליה נדרשו בתוך האופק (כמו משאבות המים לפריצת סוללות העפר או עגלות החי"ר).}}
==לקריאה נוספת==
* [[חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך]]