שינויים

בתחום של חקר [[אסטרטגיה|האסטרטגיה]] מינצברג מוכר בייחוד בשל ספרו על גישת התכנון האסטרטגי - ''The Rise and Fall of Strategic Planning''. מינצברג מתאר את העליה של מושג [[תכנון אסטרטגי|התכנון האסטרטגי]] שהפך רעיון מוביל בעולם התאגידי של שנות ה-70'. בהמשך מתאר מינצברג כיצד רעיון זה אומץ במסגרת המחלקות לתכנון אסטרטגי שקמו בתאגידים השונים בארה"ב, וכיצד נדחה לבסוף הרעיון על ידי המנהלים הבכירים במהלך שנות ה-80' בשל הפגיעה שחלה בתפקוד הארגונים. מינצברג מנתח את התהליך הן במובנים ההיסטוריים והן בחתירה להבנת המשגים שבגישת התכנון האסטרטגי.

בספר המאוחר יותר, "ספארי אסטרטגיות" מינצברג פורס ומנתח באופן ביקורתי עשר אסכולות מובילות בחשיבה על אסטרטגיה עסקית:

* אסכולת העיצוב - אסכולה זו מציבה את הבסיס לדיון באסטרטגיה עסקית החל מאמצע שנות ה-50', ודנה באופן שבו יש לגבש אסטרטגיה, על ידי הגורם המוביל בארגון (מנכ"ל). לפי גישה זו, תכלית האסטרטגיה היא ייצור הלימה בין הסביבה הפנים-ארגונית והחוץ ארגונית. המודל המוביל של אסכולת הייצוב הוא מודל ה-[[SWOT]] המקדש את ההלימה הזו.

* אסכולת הסביבה - אסכולה הדנה בהשפעה של הסביבה על המיצוב האסטרטגי של הארגון.

* אסכולת התצורה - אסכולה העוסקת בתנועה של ארגון מתצורה אחת לשניה, כלומר בתצורה הייחודית ובשינוי [[פרדיגמה|פרדיגמטי]] שמתקיים מעת לעת.

<htmltag tagname="iframe" src="https://www.youtube.com/embed/_vpvU5fIyOA" width="700" height="390" frameborder="0" allowfullscreen=""></htmltag>

<center><small>מינצברג על אסטרטגיה</small></center>

== מספריו המרכזיים ==

* ''The Rise and Fall of Srategic Planning'', 1994

* '''ספארי אסטרטגיות: סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי''', ידיעות אחרונות 2006.