שינויים

'''תהליך חשיבה אסטרטגי''' הוא מאמץ מאורגן ושיטתי להתמודדות עם אתגר ליבה [[אסטרטגיה|אסטרטגי]], הכולל בתוכו את בעלי הסמכות וגורמי למידה רלוונטיים. התהליך מחייב היערכות מוקדמת ונדרש לא פעם לליווי מקצועי. ערך זה יעסוק בליווי מסוג זה שנועד להפיק את המירב מן התהליך.  == רקע ==לאור ההבנות על הבעיות של תהליכי [[ייעוץ אסטרטגי]] קלאסיים הגישה של '''ליווי תהליכי חשיבה אסטרטגיים''' היא גישה לטיוב ממוקדת בטיוב היכולות ה[[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] של ארגוניםהגורמים המובילים בארגון, על בסיס תהליך חשיבה פנימי בו נוצרת תשתית [[מושג|מושגית]] וכיוון אסטרטגי בהקשר נתון בארגוןספיציפי. גישת הליווי התהליכי מבקשת להתמודד עם הבעיות המובנות בגישת ה[[ייעוץ אסטרטגי|ייעוץ זאת, למול הייעוץ האסטרטגי]], הקלאסי המושתת על מיקור חוץ לחלקים שלמים מתהליך החשיבה באופן הפוגע ביכולת האסטרטגית לטווח הבינוני והארוךולרוב לא מספק את הצורך גם בטווח הקצר.

=== אסטרטגיה נקבעת על ידי הארגון ההנהלה בארגון ===אסטרטגיה היא תפיסת הפעולה של הארגון להשגת מטרותיו,''' ולכן בהכרח עליה להקבע על ידי הארגוןהמנהלים בארגון. '''גורמים חיצוניים יכולים לסייע לארגון בכך אך לא להחליפו. משתמע מכך כי כל גוף חיצוני לא יכול לשמש תחליף לתהליך המחשב הפנימי. כדי לפתח תהליכים מסוג זה, הדרג הבכיר בארגון צריך לפתח בעצמו את ה[[תובנות]] האסטרטגיות, וכל סיוע מן החוץ (בין אם על ידי חברה חיצונית, ובין אם על ידי גוף פנימי העוסק בתכנון ב[[תכנון אסטרטגי]]) מסוגל רק להרחיב, להכווין ולספק כלים להנעת הדיון האסטרטגי על ידי מקבלי ההחלטות האסטרטגיים.

כאשר מדובר בסוגיות אסטרטגיות, עמן הארגון מתמודד במשך תקופה ארוכה, [[תשתית הידע]] הרלוונטית בהכרח נמצאת כבר בארגון, גם אם במצב לטנטי. לכן, בתהליך ליווי אסטרטגי, חלק ייסודי מוכוון ל[[חילוץ]] ו[[המשגה|המשגת]] [[בינה|הידע המעשי]] לטובת טיוב הדיון האסטרטגי. אמנם, לא פעם יש צורך בהכנסת תשתיות ידע חיצוניות, אך גם אלו מוצאות את מקומן רק לאור ובתוך [[מערכת מושגית]] קיימתעל בסיס [[התמרה]] להקשר הייחודי.

'''ליווי התהליך האסטרטג'''י מתייחס בראש ובראשונה אל [[שלב העיצוב]] (מתוך [[עיצוב-תכנון-ניהוג|עיצוב>תכנון>ניהוג]]), ואל המעברים שבין השלבים השונים, תוך שימור יכולת עיצובית אסטרטגית במהלך שלבי ה[[שלב התכנון|תכנון]] והוהמימוש ([[שלב הניהוג|ניהוג)]]. # '''עיצוב הדירקטיבההבניית התהליך''' - השלב הראשון הוא להבין מה גבולות את מטרות הלמידה, ואת המיקוד שלה. בתהליך זה נעשה בירור של ה[[מבוכות]], ושל השאיתן אנחנו מנסים להתמודד. תהליך ההבניה קריטי לרתימת השותפים, ולמיקוד התהליך שעלול להתפזר ולאבד אנרגיה ללא שלב מקדים זה. במהלך שלב ההבניה נבקש לעסוק ב:#* '''חילוץ דירקטיבה''' - עם איזה צורך אסטרטגי אנחנו מנסים להתמודד? לרוב צורך זה נגזר מן האינטואיציות של המנהלים הבכירים בארגון. #* '''שרטוט של מפת הידע''' - ניסוח של מצב הידע הקיים ביחס לסוגיה, של הפערים הקיימים בו ומדוע נדרש [[ענןפיתוח ידע]] אותו מבקשים לבררנוסף. שלב זה מחייב בין 1-3 פגישות של צוות הליבה לבירור הנושאים המרכזיים שעל הפרק. # '''תכנון תהליך הלמידה '''- על בסיס ההבניה, נערוך תכנון של התהליך כולל בניית גנט עבודה במסגרתו מבררים את גופי הידע עמם רוצים [[חיכוך|להתחכך]] בתהליך (מומחים, טקסטים, תופעות לתצפית וכיוב') וקובעים את הדיונים המרכזיים כאבני דרך בתהליך, עם דגש על תהליכי ה[[גילוי]] וה[[כינוס]]. היבט קריטי הוא גיבוש של [[קבוצת הלמידה]]. בתוך כך נעשית:#* מיפוי של מוקדי ידע רלוונטיים הנמצאים מחוץ לארגון שאותם אנו מעוניינים להכניס לחשיבה בתהליך של [[התמרה|התמרה]] של <nowiki/>מוקדי ידע רלוונטיים מן החוץ; # '''הובלת התהליך''' - התהליך יתקיים כרצף עוקב של פגישות, שנעשית עבודה משמעותית בין מפגש למפגש. המפגשים הם מרחב פיתוח הידע המרכזי, אך ללא עבודת הכנה ועיבוד מספקת החיוניות של המפגש נפגעת. לרוב אנו נקדיש פגישה אחת לכל אחד מנושאי הליבה שיבחרו, אך במעלה הדרך נוכל לשנות את המסלול אם יובן שנושא מסויים מצריך העמקה משמעותית יותר. התוצרים של שלב זה יהיו:#* [[המשגה]] של המגמות במערכת בתוך הארגון ובסביבההחיצונית; #* [[מפת ידע|מיפוי]] כלל האתגרים לכדי מסגרת כוללת (לרוב במסגרת [[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|מסגרת כוללת]]); #* פיתוח [[רעיון מארגן]] חלופי ראשוני של אסטרטגיה חלופית / מעודכןמעודכנת; # [[כינוס|'''כינוס''']]''' ה[[תובנות]]''' כך שיזינו את [[שלב התכנון]] באופן מוצלח. בתוך כך יש לתכנן את שלב התכנון עצמו ואת מדדי ההצלחה שלו. במקרים מסויימים הכינוס נדרש כבר להוות תכנית ראשונית למימוש ההבנות שגובשו בתהליך.