2,188
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
קרן אייפקס שכרה את שירותיה של חברת הייעוץ מקינזי בכדי לייצר תכנית עסקית לחברת תנובה שתוביל לשיפור ברווחיות החברה. המחקר שערכה מקינזי, לאור הבנת נתח השוק של תנובה תחום גבינת הקוטג' והגבינות הצהובות, המליץ על העלאת מחירים שתתורגם באופן ישיר לרווחיות החברה. הכלכלנית הראשית בתנובה באותו זמן, ד"ר שולה פסח התריעה כי העלאת המחירים עלולה "להתפוצץ לחברה בפרצוף".<ref name="globes">אילנית חיות, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000657946 מקינזי לתנובה: תעלו מחירים, הביקוש קשיח], גלובס, 26/06/2011.</ref>
זמן לא רב מאוחר יותר, החל חרם צרכני על תנובה שכונה "מחאת הקוטג'". הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו של [[גבולות המערכת]] הרחבים. נתח השוק אינו מספק כדי להבין את הרווחיות של המוצרים. הצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המחירה המכירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך.
תגובתה של חברת תנובה, לפיה ה-best practices מהעולם הם חלק מהתנהלות ארגונית מקצועית, מגלמת בדיוק את הבעיה הזו: