2,173
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{תמונה|https://lh5.googleusercontent.com/-tzeXwVjfWTw/VCmPHCyS5_I/AAAAAAAACx8/IKaq3cie8c0/w758-h569-no/%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%2B%D7%91%D7%95%D7%92%D7%99%2B%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A5.jpg|
דוגמא להערכת תפוקות - מפקד חיל האוויר מתדרך את קברניטי המדינה על כך שהושלכו 850 טון פצצות במבצע צוק איתן ונתקפו 815 מטרות. אלא שקיים פער ברור בין כמות הפצצות שהושלכו והיעדים שנתקפו לבין השגת מטרות המבצע, והכמות איננה מעידה בשום צורה על השגת יעדי המערכה. [[בלוג:שיר-שאחרי-מלחמה-או-בין-לבין-או-באמצע|לקריאה נוספת בהקשר זה]]|350||alt=הערכה ומדידה בארגונים - שר הביטחון הרמטכ"ל וראש הממשלה בצוק איתן}}
* '''היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים''' - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם{{הערה|ר' [httphttps://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099099_0b80d379-8e88-4992-9e8f-4b79596b1ff9.pdf The Limits of Nonprofit Impact]}}.
מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ו[[פיתוח ידע]]. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון [[הסתגלות|להסתגל]] לאור מה שנמצא מעבר ל[[מובן מאיליו]] הארגוני.
== השלכות של משגים בהערכה ==