תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
<p class="h3"> אז מה מעניין כאן?</p>
החלק הראשון '''יתאר בקצרה מהי אי-וודאות וכיצד היא מאתגרת אותנו''':<ul>
<li>[[ניהול בתנאי אי-וודאות#הבחנה בין אי-וודאות וסיכון|מה ההבדל בין אי וודאות וסיכון]] ו[[ניהול בתנאי אי-וודאות#ההשלכות של אי וודאות על ניהול|איך כיצד אי-וודאות משפיעה על ארגונים ועל מנהלים]]?</li>
<li>אנחנו חיים [[ניהול בתנאי אי-וודאות#ניהול בעידן של חוסר וודאות|בעידן שמאופיין באי-וודאות רבה]] אבל הכלים הניהוליים שלנו [[ניהול בתנאי אי-וודאות#חוסר ההתאמה של הכלים הניהוליים לעידן של חוסר וודאות|מתאימים לעידן הקודם]].</li>
</ul>
*על החשיבות של [[ניהול בתנאי אי-וודאות#אסטרטגיה לנוכח אי וודאות|אסטרטגיה דווקא במציאות של אי וודאות]] (ולא, אנחנו לא מדברים על תכנון לטווח ארוך)
*יש גם [[ניהול בתנאי אי-וודאות#אסטרטגיה לנוכח אי וודאות|הזדמנויות במצב של אי-וודאות]], אל תפספסו אותן!
*כמה [[ניהול בתנאי אי-וודאות#אז מה אתם מציעים לעשות כדי להיחלץ מאי-וודאות?|המלצות]] ו[[ניהול בתנאי אי-וודאות#כלי עבודה להנעת הסתגלות ושינוי|כלים]] על דרכי פעולה והתמודדות להתמודדות עם אי וודאות
</div>
==הבחנה בין אי-וודאות וסיכון==
**'''ניהול של מה שידוע תוך התעלמות מאי הוודאות''' - תעדוף גבוה להיבטים הנתונים לאי וודאות נמוכה יותר אך אינם בהכרח חיוניים יותר להבטחת האינטרס הארגוני בעת הנוכחית.
**'''הצמדות ל[[הערכה ומדידה|מדדים]] על פני התמודדות עם האתגרים''' - נגזרת נוספת של התופעה מהסעיף הקודם היא הצמדות למדדים שנותנים תחושת שליטה, אך אינם נוגעים בהכרח בשאלות שמצב אי הוודאות יוצר. ככל שכבר קיימים להנהלה מדדים או מערכות מידע שמייצרות מדדים שכאלו ("דאשבורדים") כך גדל הסיכוי שסיכון זה יתממש.
**'''נסיון ניסיון ״לקנות וודאות״ באמצעות הימורים לא מושכלים''' - ניתן לראות שחלק מההנהלות בוחרות להניע תהליכי צמיחה והתרחבות (למשל קניה של חברות אחרות) כדי לייצר לעצמם וודאות מחודשת.
**'''הצמדות להיבטים התפעוליים של הסיטואציה''' - סיטואציות משבריות מצריכות קודם כל עשייה מיידית כדי ״לעמוד בחזרה על הרגליים״. אך מצבי אי הוודאות אינם בהכרח משבריים, והנטיה להתמודד איתם באופן תפעולי עלולה להעמיק את הבעיות, ללא יכולת לבחון את הסיטואציה החדשה לעומק.
**'''קידום של תהליכי התייעלות וקיצוץ שאינם בהכרח מוצדקים''' - הרצון של הארגון להיות מוכן יותר למצב של אי וודאות מוביל לעתים לתהליכי התייעלות הפוגעים בגמישות של הארגון, מצריכים קשב ניהולי רב, ועלולים להוות מעגל קסמים המוביל לפגיעה נוספת בארגון.
#'''לבחון את המסגרת התפיסתית שלנו''' - לנסח את ה[[פרדיגמה]] הקודמת (ולעיתים הנוכחית) שלנו, ולבחון האם היא עדיין תואמת את המציאות או שיש לנסח פרדיגמה חדשה.
#'''לנסח ולהוביל תהליך להתמודדות עם אי הוודאות''' - לאור הבנה של סיווג אי הוודאות שלנו, לבחור את כלי העבודה הרלוונטיים, ולהתחיל לפעול בעזרתם. להמשיך ולבחון את הרלוונטיות של התהליך והכלים שנבחרו במעלה הדרך והתובנות שנצברו במהלכה.
#'''צוות חשיבה''' - לנהל את תהליך הלמידה וההשתנות בתוך צוות אינטימי, מחוייב ובעל יכולת השפעה והבנה של האתגרים. הצוות צריך להפגש באופן תדיר (גם אם לא תמיד ברור על מה נפגשים) ולדון בשאלות היסוד של [[מודל אסטרטגי מערכתי|הארגון, המציאות המשתנה, והיעדים שלנו]]).
את מרבית המרכיבים הללו יצקנו לתוך מודל ה-[[Sense Matrix]] שפיתחנו, במטרה לעזור לארגונים לעבור במהירות ממצב של בלבול למצב של הבנה ומוכנות לפעולה.
==כלי עבודה להנעת הסתגלות ושינוי==
[[קובץ:מטריצת DLG HE simple.svg|שמאל|לא ממוסגר]]
אנו ממליצים להיעזר במודל של מודל ה-[[Sense Matrix]] כדי מאפשר לנו להבין את הפעולות הנדרשות לטובת הנעת תהליך של הסתגלות ושינוי למול אי-וודאות ואת סדר ההוצאה שלהן לפועל. המטריצה מתארת את הפעולות השונות שארגונים נוקטים בכדי לייצר בהירות במציאות לא ברורה:
*[[עיצוב]] - תהליך של חשיבה וגיבוש אסטרטגיה הכולל בירור של הסביבה המשתנה, ושל היעדים האסטרטגיים.
32

עריכות

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/9609"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.