7,748
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{באנר|תמונה=DLG Matrix EN.svg|800px|ogimage=https://doalogue.co.il/wiki/upload/doalogue/0/02/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%AA_DLG_HE_simple_Ai.png}}
[[קובץ:מטריצת DLG HE simple.svg|טקסט=מטריצת DLG|לא ממוסגר|705x705 פיקסלים|קישור=]]
*'''עשיה מול חשיבה (Observation {{I|fa-arrows-h|fa=fal}} Practice)''' - הארגון מייצר הבנות על עצמו ועל העולם באמצעות תהליכי חשיבה והתבוננות מנגד ובאמצעות תהליכי עשיה וחישה ישירה.
*'''עמום מול קונקרטי (Ambiguous {{I|fa-arrows-h|fa=fal}} Concrete)''' - ההבנות שהארגון מייצר מתחלקות להבנות קונקרטיות, כלומר כאלו שיש להן משמעות חד-חד ערכית (למשל: תכניות, משימות, נתונים, [[KPI]]), והבנות עמומות (למשל: [[אסטרטגיה]], פילוסופיית מוצר, למידה ושיפור תוך כדי עשיה).
===4 המרחבים===
====עיצוב - חשיבה במרחב העמום====
{{i|fa-mind-share|fa=fa-4x fad float-left padding-r-1}}המרחב של העיצוב, הוא האיזור של תהליכי חשיבה אסטרטגיים, שמטרתם גיבוש של הבנות חדשות על הארגון, על הסביבה, על היעדים ועל צורת הפעולה. רוב השאלות האסטרטגיות חונות במרחב זה, והאופן שבו נערך הבירור הוא בתהליך ב[[תהליך חשיבה אסטרטגי|תהליך חשיבה]] עם הדרגים הבכירים בחברה או בארגון וההבנות הן לרוב מופשטות גם אם יש להן נגזרות מעשיות ברורות.
====תכנון - חשיבה בשאלות הקונקרטיות====
{{i|fa-route|fa=fa-4x fad float-left padding-r-1}}המרחב של התכנון הוא האופן שבו חברה פורטת את היעדים שלה לכדי תכניות במטרה להניע תהליכי עשייה משותפים. התכנון נערך במעורבות של הנהלת הביניים ושל גורמים מקצועיים והוא תהליך מצריך חשיבה המתייחס המתייחסת בפירוט להיבטים הקונקרטיים בחיי הארגון (תקציב, יעדים ברורים, טווחי זמן, כוח אדם, ציוות ומשימות).
====בקרה מחקר ובקרה - בחינה קונקרטית ושיטת של העשייההמציאות===={{i|fa-chart-scatter|fa=fa-4x fad float-left padding-r-1}}באמצעות אנליזה של הנתונים אנחנו מנסים לבחון האם אנחנו עומדים ביעדים ([[KPI]]), לומדים על תהליכים קונקרטיים בעולם (מחקר שוק) ומעמידים לבחינה ביקורתית את ההבנות המעשיות שלנו. תהליך הבקרה המחקר והבקרה חיוני לגיבוש תהליך תכנון איכותי המחובר למציאות, וכן לבחינה וברירה בין תהליכי התנסות (למשל - A/B testing).
====התנסות - בחינה מעשית של הסוגיות העמומות====
*'''{{קישור-פנימי|Sense doing}}''' - ההתנסות היא תהליך שבו אנו יוצרים משמעות על ידי עשייה. בניגוד לעיצוב שנועד לייצר באופן מודע הגיון חדש, ההתנסות פועלת לפיתוח משמעות על ידי רתימה ופיתוח של הידע המעשי שלנו.
*'''{{קישור-פנימי|Common sense}}''' - תהליך התכנון נועד לפתח היגיון משמעות המשותפת לכלל הגורמים במערכת
*'''{{קישור-פנימי|Sensoring}}''' - מרחב המחקר, המדידה והבקרה מחייב יצירה של אמצעי חישה ובקשה (סנסורים) וחיבור שלהם למערכת שמסייעת לארגון להבין באופן ביקורתי את הביצועים שלו.
===משמעות מרכזית של כל אחד מן הצירים===
*'''התנסות ללא עיצוב''' - ארגונים הנוטים להעדיף התהליכי פיתוח ועשיה על תהליכי חשיבה עלולים למצוא את עצמם עם פיתוחים לא רלוונטיים ועם קושי משמעותי לנווט את למרחב ערכיים ורווחיים.
*'''התנסות ללא בקרה -''' מציאות זו עלולה להוביל לתחושת הצלחה שאין לה בהכרח כיסוי, שתוביל להבנה מאוחרת מדי שיש פערים בתהליכים שאנו מקיימים.
*'''מחקר או בקרה ללא עיצוב''' - ארגונים המייצרים הנשענים על בקרה אינטנסיבית מדי עלולים לגרום לאבדן האמוןהפנימי, וכן לכך שהמערכת מעדיפה לספק את צרכי הבקרה יותר מאשר את הצורך שלשמו היא פועלת. בדומה, השענות קיצונית על מחקר של המציאות מחוץ לארגון (למשל: סקרים, מחקרי שוק, מחקרי מדיניות וכד׳) עלולה לגרום לארגון לאבד את האמון בהיגיון הפנימי וביכולת הסקת המסקנות של אנשיו. <br />
{{דוגמא|תוכן=המערכת הממשלתית בישראל נוטה בעשור וחצי האחרונים לעסוק באופן אינטנסיבי בתכנון ללא כל עשיה בתחום העיצוב, ללא פיתוח יכולות התנסות ועם השקעה מועטה בלבד במדידה. מציאות זו מובילה להשקעה של זמן רב בתכנון ללא תהליך ביצוע עוקב. בנוסף, בהיעדר התנסות או עיצוב, המערכת נדונה לתכנן שוב ושוב את אותם התהליכים מבלי להיות מסוגלת לפרוץ את המעגלים הקבועים שלהם.}}
|מודלים
|
* [[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|המודל המערכתי לאסטרטגיה]]* [[מודל PESTEL|PESTEL]]* ניתוח [[SWOT]]* [[מודל 5 הכוחות של פורטר|מודל 5 הכוחות]] * [[Disruption Forces]]
|
* [[המודל הלוגי]] (ככלי תכנוני)
|
|
* [[המודל הלוגי]] (ככלי לבקרה)
|-
|גישות
|
* [[חשיבה מערכתית]]* גישת העיצוב* גישת התכנון האסטרטגי* גישת המיצוב
|
|
* [[פיתוח (תוכנה) אג׳ילי|פיתוח אג׳ילי]]* Lean Startup
|
|-