תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 431 בתים ,  10:34, 1 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
===#1 להבין את ה-VUCA שלנו===
מושג ה-VUCA, כפי שתואר למעלה, מורכב מכמה תופעות שונות. תופעות אלו לא מתקיימות בהכרח ביחד, וגם כל אחת מהן עשויה ללבוש גוונים שונים: . כדאי לנסות להבין האם אנחנו חווים את כל ארבעת המרכיבים של ה-VUCA - לרוב אנחנו פוגשים רק שניים מתוכם (מורכבות ועמימות / תנודתיות ואי וודאות) וצריכים להכיר באפשרות של קיום השנים האחרים.
ביחס לכל אחד מן המרכיבים כדאי לדעת לבחון באופן מדוייק את אופי התופעה:  * '''תנודתיות ונפיצות''' - כדאי להפריד, ככל הניתן בין מאפייני [[ניהול בתנאי אי-וודאות#.D7.94.D7.91.D7.97.D7.A0.D7.94 .D7.91.D7.99.D7.9F .D7.90.D7.99-.D7.95.D7.95.D7.93.D7.90.D7.95.D7.AA .D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9B.D7.95.D7.9F|הסיכון]] הידועים (מה שאנחנו יודעים שיכול לקרות, גם אם בסבירות נמוכה) לבין מרכיבי אי הוודאות (התחושה שאנחנו לא יודעים) ולבנות מענים עבורם. המענים לסוגיות הסיכון שונים לגמרי מהמענים לסוגיות אי הוודאות. הסיכון מחייב יצירה של מקרים ותגובות, אי הוודאות מחייבת שמירה של עתודות לצרכים לא ידועים, וכינון תודעה של מוכנות להתמודדות עם אירוע מרגע שהוא מתחיל להתפתח. * '''אי וודאות''' - גם לגבי אי הוודאות כדאי למסגר את האיזורים שאנחנו מרגישים יותר בטוחים לגביהם (גם אם ברמה של סבירויות - זו המהות של מושג ניהול הסיכונים) ואת אלו שלא. המטרה של המסגור הזה היא לאפשר לנו להמשיך ולברר את היבטי אי הוודאות ולא להסתגר באופן לא מודע באיזורי הוודאות. ניתן לקרוא עוד על ההבחנות השונות באי הוודאות [[ניהול בתנאי אי-וודאות#.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99.D7.9D .D7.A9.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.9D .D7.A9.D7.9C .D7.90.D7.99-.D7.95.D7.95.D7.93.D7.90.D7.95.D7.AA .D7.95.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA .D7.94.D7.A4.D7.A2.D7.95.D7.9C.D7.94 .D7.94.D7.A0.D7.93.D7.A8.D7.A9.D7.AA .D7.91.D7.94.D7.9D|כאן]]. * '''מורכבות''' - המציאות הסבוכה מחייבת אותנו ללמידה מתמדת של המציאות והשינוי. אנחנו צריכים להבין את אופי המורכבות - האם היא נובעת מזיקות בין מערכות שונות - אם כן, כדאי לשרטט את מפת השחקנים. האם היא נובעת מגמות של המונים (המוני משתמשים, דעת קהל) - אם כן, כדאי לתת מושגים למגמות הללו. מסגרת קינפין מתארת את סוג הלמידה הזה כחיבור בין גישוש (מגע רציף עם השטח בסוגיות החשובות) ו[[המשגה]] (לתת מילים לתופעות שאנחנו פוגשים). * '''עמימות''' - גם כאן, כדאי להבין האם העמימות שאנו חווים היא מהסוג של ״[[ענן]]״ (קשה לנו להבין את כל הגורמים הפועלים) או ״[[ערפל]]״ (לא ברור לאן הולכים). המענה המרכזי לתופעת העמימות נמצא בשילוב של עשייה ולמידה. אנחנו מתנסים, מבינים, ואז מסבירים לעצמנו ומעדכנים את האסטרטגיה.
===2# לשנות את הגישה===
ניתן להשתמש במודלים הבאים כדי לסייע לנו להבין את אופי המערכת ואת המענה האסטרטגי שלנו למולה (לרוב בסדר הזה):
# [[מסגרת קינפין]] - מסגרת המבחינה בין מצבים שונים של מערכות, רמת אי הוודאות בהם ואופי המענה הנדרש בכל מרחב. # [[Disruption Forces]] - מודל לזיהוי של מגמות משבשות # [[Sense Matrix]] - מסגרת להכוונת תהליכי החשיבה ויצירת ההיגיון # [[מודל אסטרטגי מערכתי]] - מסגרת ליצירת מבנה אסטרטגי קוהרנטי המחבר בין המציאות הפנימית בארגון, השינוי בסביבה החיצונית (בשוק, בציבור וכו׳) והיעדים שאנו מציבים לעצמנו.
====מנהיגות====

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/9623"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.