שינויים

לאור הבנת תופעת ההפתעה הבסיסית, ובהישען על גישות מתחום [[תורת המערכות]] יצא לניר לתהליך של הבנה של שיטות הלמידה הנדרשות בעולם ה[[סבוך]]. לניר פיתוח מאוד את הכלים ל[[המשגה]] בתוך מתארים אלו מתוך הבנה כי לנפש האנושית יכולות להבין את המערכות הסבוכות דרך התבוננות שמהווה לוגיקה מסוג אחר לזה המוכר (הוא מכנה זאת אבדוקציה). במסגרת תהליך זה הקים לניר את חברת [http://praxis.co.il פרקסיס] שמתמחה בליווי תהליכי למידה מסוג זה. לניר היה שותף מרכזי גם בהקמת ומיסוד המחקר לחקר תורת המערכה [[ויקי:המלת"ם|המלת"ם]] שפעל בצה"ל בהובלת שמעון נווה ודוביק תמרי.

==עקרי גישתו==

לאור ההבנה של מגבלות התפיסה האנושית, כפי שהיא ניבטת מתופעת [[ההפתעה הבסיסית]], לניר טוען כי שתי דרכי החשיבה המערביות השגורות - ה[[ויקי:אינדוקציה|אינדוקציה]], קרי - ההסקה מפרטים לכדי הבנה כללית, וה[[ויקי:דדוקציה|דדוקציה]] - קרי - ההסקה מן הכלל אל הפרטים, אינן מסייעות מול פער בסיסי. במצב זה, יש להפעיל חשיבה "שועלית" (בניגוד לחשיבה קיפודית, על מסתו המפורסמת של ישעיה ברלין){{הערה|[http://cafe.themarker.com/post/128006/ על שועלים וקיפודים], פוסט בבלוג של לניר בדה-מרקר קפה}} הפועלת על פי עקרון האבדוקציה{{הערה|1=לקריאה נוספת אודות מקורות האבדוקציה ר' ווים סמיט על גישתו של [[Wikipedia:Charles_Sanders_Peirce|צ'רלס פירס]] - [http://www.uva.nl/binaries/content/documents/personalpages/s/t/w.staat/nl/tabblad-een/tabblad-een/cpitem%5B7%5D/asset?f=Staat on On Abduction, Deduction, Induction and the Categories]}}. החשיבה האבדוקטיבית איננה [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]], אלא "מהצדדים". עיקרה נעוץ ביכולת לשאת [[ענן]] עמום של [[היטלים]] ו[[מושגים]], עד ליצירת [[מסגור מחדש|מסגרת פרשנות חדשה]].