ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נוספו 346 בתים
, 01:53, 29 בנובמבר 2020
מתוך כלל הנחות היסוד הרלוונטיות על גישה זו אשר נמנות על ידי מינצברג ראוי לצטט את האחרונה והחשובה ביותר לשיטתנו – "רק לאחר שכל האסטרטגיות הייחודיות, הבשלות והפשוטות מנוסחות במלואן, אפשר להוציא אותן אל הפועל". כלומר, הניתוק המאפשר לעסוק באסטרטגיה בין כתלי המוסד האקדמי, כניתוק עמוק ומהותי בין תיאוריה ופרקטיקה הוא גם הניתוק הפנימי בין תהליך הגיבוש ותהליך המימוש של האסטרטגיה המעוצבת.
=== מודלים מרכזיים של הגישה ===
* [[יתרונותיו ומגבלותיו של מודל ה-SWOT|SWOT]]
* [[מודל PESTEL|PESTEL]]
===גישת התכנון האסטרטגי – יישום העקרונות הטיילוריאניים בקומת ההנהלה===
מינצברג מציג את אסכולת המיצוב כגישה שנתפרה במיוחד למידתם של היועצים, ובמידה רבה עלייתה הובילה לגיבוש רעיון ה[[ייעוץ אסטרטגי|ייעוץ האסטרטגי]].<ref>מינצברג, הנרי (2006). '''ספארי אסטרטגיות: סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי'''. ידיעות אחרונות. עמ', 111. </ref> לאחר שנוסחו אסטרטגיות גנריות ולאחר שנוצרו מודלים מארגנים לפעולה בראי כל אסטרטגיה, יכלו היועצים לפעול באופן ממוסד יותר, ואף להתמסד ולהתרחב בעצמם באופן חסר תקדים. במידה רבה, עצם עלייתה של פירמת הייעוץ הגלובאלית BCG נעוץ, שוב, במעבר של חוקרים מובילים מן האקדמיה לשדה הפרקטיקה הייעוצית בשנות ה-60' וה-70', על בסיס הנחות המוצא של אסכולת המיצוב.
=== מודלים וגישות מרכזיים של הגישה ===
* [[מודל 5 הכוחות של פורטר]]
* [[מטריצת נתח שוק-צמיחה]]
* [[מודל שרשרת הערך]]
==ההיתוך בין הגישות==