תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,895 בתים ,  02:34, 22 בדצמבר 2020
אין תקציר עריכה
מאחר והשאריות של הגישה הזו עדיין נוכחות מאוד, בייחוד בארגונים ציבוריים, הערך של הספר נותר משמעותי מאוד גם קרוב ל-30 שנים לאחר צאתו.|קישורים=[[ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה]]|ציטוט=|איך=במסגרת הלימודים באקדמיה|קטגוריות=חשיבה אסטרטגית, תכנון, ממשל, אסטרטגיה עסקית}}
{{ספר|כותרת=Good Strategy Bad Strategy|הטיית כותב=|כותב=ריצ׳ארד רומלט|עמודים=336|שנה=2011|דירוג=4.5|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/81+n12er4KL.jpg|שפה=אנגלית|המלצה=לשמוע בקינדל|תוכן=ריצ׳ארד רומלט, יועץ בכיר ומנוסה מאוד, פורס את השקפתו לגבי אסטרטגיה עסקית. רומלט מביא גישה מאוד ביקורתית כלפי השיח האסטרטגי בחברות שמורכב לטענתו מ״fluffing״ (ניפוח במילים חסרות משמעות). רומלט מציב גרסה מאוד רזה ובהירה של מהי אסטרטגיה: תיאור של הבעיה והדרך שלנו להתמודד איתה. את התיאור הזה הוא בוחן במקרים עסקיים, בסוגיות ציבוריות, ובאמצעות בחינת המשבר של 2008.|קישורים=|ציטוט=|איך=המלצה של סם ברונפלד|קטגוריות=אסטרטגיה עסקית, חשיבה אסטרטגית, ייעוץ אסטרטגי}}
=={{I|fa-books|fa=fad}} מדף החשיבה המערכתית==
{{ספר|כותרת=פנקס הכיס של השועל|תוכן=ד״ר צבי לניר הוא מפורצי הדרך של [[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]] בישראל ובעולם. ספרו ״פנקס הכיס של השועל״ מציג תובנות רבות ממספר עשורים שבהם צבי מפתח גישות ומתודולוגיות להתמודדות עם האתגרים של העולם המורכב בו אנו חיים. הספר פשוט וקולח ומספק חשיפה לדרך חשיבה רעננה ומחדשת על רלוונטיות בעולם המשתנה תדיר.|הטיית כותב=|כותב=[[צבי לניר]]|עמודים=|שנה=2020 (מהדורה מודפסת)|דירוג=4.5|תמונה=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/4/43/%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C.jpeg/360px-%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C.jpeg|המלצה=לקרוא! (אפשר גם לבחור פרקים בודדים)|שפה=|קישורים=* [[פנקס הכיס של השועל]] - ערך במאגר הידע
* [[בלוג:אשרי-שועל-אני|אשרי שועל אני]] - פוסט של יואל יפה בבלוג דואלוג
* [https://www.national-security.org.il/2020/10/23/%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d/ תהיו יותר שועליים] - ביקורת ספרים של [[גרשון הכהן]]|ציטוט=|איך=מתנה עם הקדשה מהמחבר 🙂|קטגוריות=חשיבה מערכתית, פיתוח ידע, קוגניציה ארגונית}}
{{ספר|כותרת=ההפתעה הבסיסית|הטיית כותב=|כותב=[[צבי לניר]]|עמודים=213|שנה=1983|דירוג=4.5|תמונה=https://lh3.googleusercontent.com/-lTbMWxAySY8/VDEHnqbr4sI/AAAAAAAACzs/CF1pY94OlhE/w300-h525-no/%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%94%2B%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA.png|שפה=|המלצה=למרות שהתובנות בספר רלוונטיות כמעט לכל תחום, הוא מתאים יותר לחובבי הז׳אנר הבטחוני.|תוכן=צבי לניר שימש כראש ענף באמ״ן בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ולאחר המלחמה סבר כי צה״ל מתקשה לנתח כראוי את עומק הבעיות שנחשפו במלחמה. לאור הבנתו הוא פרש וכתב את הדוקטורט שלו על הפתעת מלחמת יום הכיפורים. הספר משלב בין תיאוריה צבאית על הפתעות לבין העולם של הפילוסופיה הקוגניטיבית שעשתה באותם שנים קפיצות דרך משמעותיות. החיבור בין העולמות הוליד ליצירת ההמשגה והספר - [[ההפתעה הבסיסית]]. הספר פורץ דרך בהבנת ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים ובהבנת המנגנונים הקוגניטיביים המורכבים של הפתעות על הסוגים השונים שלהן. חלקו הראשון עוסק בניתוח יוצא דופן של מנגוני ההפתעה של מלחמת יום כיפור (בעינינו זה עדיין הניתוח הכי מדוייק, גם לאחר כמעט יובל שנים). החלק השני שואל, לאור הבנת העובדה שלא ניתן להמנע מהפתעות בסיסיות באותו אופן שמונעים הפתעות מצביות מה כן ניתן לעשות, וכיצד יש לבנות גוף מודיעין לאומי שיוכל למשימה הזו.|קישורים=[[ההפתעה הבסיסית]] במאגר הידע|ציטוט=הפתעות בסיסיות אינן אירוע, כי אם תהליך. מה שקרוי ״הפתעת מלחמת יום הכיפורים״ היתה רק תחילתו של תהליך התגלותה של מהות ההפתעה. המלחמה היתה מעין ניצוץ ראשון ומאיץ לתהליך של התגלויות מפתיעות נוספות ובתחומים נרחבים, ברובם לא צפויים. במקביל לתהליך זה, מתחיל גם הנסיון של הלימוד מחדש - נסיון ליצירת הנחות בסיסיות חדשות, התואמות יותר את המציאות.|איך=בשירות הצבאי|קטגוריות=חשיבה מערכתית, הפתעה בסיסית, ביטחון, אסטרטגיה, היסטוריה}}{{ספר|כותרת=אנטי שביר|הטיית כותב=|כותב=נאסים ניקולס טאלב|עמודים=|שנה=|דירוג=4.5|תמונה=אנטי שביר.jpg|שפה=|המלצה=לא ספר שקוראים פעם אחת מכריכה לכריכה. אפשר לפתוח כמעט בכל מקום בספר ולהתחיל לקרוא.|תוכן=נישא על ההצלחה של הספר הקודם שלו, [[הברבור השחור]], ועל הצלחתו העסקית נוכח המשבר הכלכלי של 2008, טאלב פותח בספר זה את חרצובות לשונו. ניכר כי העורך עשה בספר עבודה מועטה אם בכלל. הספר ארוך מאוד, אסוציאטיבי להחריד, וכמעט אין גוף או אדם משמעותי בתעשייה הפיננסית האמריקנית שטאלב לא נכנס בו חזיתית (האשמה המובילה: פראיירים ושרלטנים).
אבל דווקא בגלל האמור הספר הוא ספר מופת. אפשר לפתוח אותו כמעט בכל פרק, ולחשוב מחדש על אינספור סוגיות יסוד, בכלכלה, במדיניות, בביולוגיה, ברפואה. טאלב מחפש את הדרך למערכות שמסוגלות לגדול מתוך טלטלה ושינוי, ובספר מאוד מטלטל מוצא לא מעט קצות חוט בכיוונים האלו.|קישורים=[[אנטי-שביר]]|ציטוט=|איך=התפרסם בקהילת החשיבה המערכתית כשיצא לאור|קטגוריות=חשיבה מערכתית, כלכלה, אי-וודאות}}{{ספר|כותרת=הסתגלות|הטיית כותב=|כותב=טים הרפורד|עמודים=344|שנה=2011|דירוג=3.5|תמונה=הסתגלות.jpg|שפה=|המלצה=לקרוא ברפרוף|תוכן=אפשר לטעון שזו הגירסה הפופולארית לאנטי-שביר (עם ״הסכמה״ מטאלב על הכריכה). טים הרדפורד מתאר באופן קולח כיצד מערכות ביולוגיות ואנושיות מצליחות רק מתוך ניסוי ותעייה, ומצליחות כך להתסגל לעולם המשתנה. הספר חסר לדעתנו התבוננות על המקומות שחשיבה אסטרטגית כן מסייעת בהן, אבל הוא בעל ערך רב בשאלות של פיתוח מוצר דרך [[חיכוך]] אינטנסיבי עם השוק.|קישורים=|ציטוט=|איך=המלצה ממתן רוטמן|קטגוריות=חשיבה מערכתית, הסתגלות, כלכלה}}{{ספר|כותרת=חוק מרפי - ועוד סיבות אחרות מדוע דברים משתבשים|הטיית כותב=|כותב=ארתור בלוך|עמודים=|שנה=1986|דירוג=43.5|תמונה=חוק מרפי.jpg|שפה=|המלצה=חביב ביותר, אין סיבה לקרוא מכריכה לכריכה|תוכן=לכאורה ספר היתולי, בפועל מתאר את המורכבויות של מערכות גדולות, פרוייקטים, מערכות תוכנה, וסביבה אנושית.|קישורים=|ציטוט='''חוקי התכנות'''#ברגע שתוכנה הגיעה לשלב היישום היא כבר מיושנת.#אם תוכנה מתאימה בדיוק לצרכיך - בית התוכנה יספק גרסה חדשה. # אם תוכנה הינה חסרת ערך - היא תתוייק ותשמר # כל תוכנה נתונה תורחב כדי למלא את שטח הזכרון הנתון. # ערכה של תוכנה, פרופורציונלי למשקל הפלט שלה# מורכבותה של תוכנה הולכת וגדלה עד שהיא חורגת מיכולתו של המתכנן להתמודד איתה.|איך=מצאנו מאובק בארון|קטגוריות=חשיבה מערכתית, אי-וודאות, מורכות}}{{ספר|כותרת=הארגון הלומד|הטיית כותב=|כותב=פיטר סנג׳י|עמודים=411|שנה=1994|דירוג=4|תמונה=הארגון הלומד.jpg|שפה=|המלצה=הספר ארוך, וניתן לקרוא אותו בדילוגים בלי לפספס הרבה ערך. המכלול יותר חשוב מהפרטים|תוכן=פיטר סנג׳י הוא מחלוצי החשיבה המערכתית בארגונים. הספר עוסק בתנאים והפרקטיקות הנדרשות מארגונים כדי לקדם מציאות של ארגון שלומד מהשינוי בסביבה ומתפתח.|קישורים=|ציטוט=למידה של הקבוצה היא צעד חיוני מפני שהקבוצה, ולא היחיד, היא יחידת הלמידה הבסיסית בארגונים מודרניים. זהו "קו המגע"; אם הקבוצה אינה מסוגלת ללמוד, גם הארגון לא ילמד.|איך=המלצה מפנחס יחזקאלי|קטגוריות=חשיבה מערכתית, למידה ארגונית, חזון}}
=={{I|fa-books|fa=fad}} מדף הייעוץ==
{{ספר|כותרת=Humble Consulting|הטיית כותב=|כותב=אדגר שיין|עמודים=233|שנה=2016|דירוג=4.53|תמונה=https://m.media-amazon.com/images/I/51+dB5adJ+L.jpg|שפה=אנגלית|המלצה=רלוונטי מאוד ליועצים, מומלץ לשמוע ולא לקרוא|תוכן=אדגר שיין, שימש כפרופסור ב-MIT וכיועץ בעל ניסיון של מספר עשורים. שיין טוען מנסיונו כי הגישה היעוצית של הגדרת בעיה (על ידי הלקוח) ולאורה אבחון והצעת מענה (על ידי היועץ) לא עובדת. כמו רופא, או עו"ד, היועץ אמור להיות בעל יכולת להציע את המתווה המדוייק ביותר לבעיה שנדונה.
אלא שהגישה הזו לפי שיין עובדת רק בייעוץ מקצועי טכני וכאשר מנסים לספק יעוץ מסוג זה במציאות הסבוכה של ארגונים סיכויי ההצלחה שלה הולכים וקטנים. שיין מתאר אוסף של אירועים שבחלקם הוא היה מעורב כיועץ מוביל ובחלקם כצופה, שבהם עבודות ייעוץ אקסטנסיביות ומקצועיות נזרקו לפח או נגנזו בשל הגישה הלא רלוונטית הזו.
במענה לדיאגנוזה שהוא מציב, שיין מציע גישה אחרת לבעיות הייעוץ. במקום לאחוז בעמדת היועץ יודע הכל, המקצוען והמאבחן, את עיקר הערך היועץ צריך לייצר דווקא באמצעות עמדה של צניעות וסקרנות. הוא מכנה את הגישה הזו Humble consulting. הליבה של הגישה הזו הוא ההכרח לבנות עם הלקוח מערכת יחסים אינטימית, כלומר עמדה הפוכה למערכת היחסים המקצועית הטכנית. כאשר עוסקים בבעיות מורכבות, כאלה שאין בעולם מומחים שיש להם מרשם עובד לפתרון, צריך לכונן מערכת יחסים שמאפשרת חשיבה משותפת שמאתגרת את המובן מאיליו. מתוך הסקרנות האמיתית של היועץ ניתן להבין באופן אחר ומחדש את המציאות.|קישורים=[[בלוג:humble-strategy|אסטרטגיה צנועה]] - פוסט על הספר בבלוג דואלוג|ציטוט=|איך=המלצה מפרופ׳ גדי אריאב|קטגוריות=ייעוץ, ייעוץ אסטרטגי}}{{ספר|כותרת=The World's Newest Profession|הטיית כותב=|כותב=כריסטופר מק׳קנה|עמודים=392|שנה=2010|דירוג=4.5|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/61-FVFsX98L.jpg|שפה=אנגלית|המלצה=|תוכן=כריסטופר מק׳קנה חקר את התנאים שאפשרו את עליית פירמות הייעוץ במאה ה-20 בארה״ב. הוא מציג כיצד התהפוכות של שנות ה-20׳ וה-30׳ בשוק הכלכלי האמריקני שהובילו לשינוי ברגולציה של הבנקים, תרמו לעליית חברות הייעוץ. הספר מרתק וחושף את המובן מאיליו של תעשייה שהתוותה כמעט בין לילה והפכה לאחת המשפיעות ביותר בעידן התעשייתי שלאחר מלחמת העולם השניה.|קישורים=|ציטוט=It was the development of cost accounting, not scientific management, that would provide the bedrock for the foundation of the first successful management consulting firms in the United States.|איך=חיפוש ברשת|קטגוריות=חברות ייעוץ, ייעוץ ניהולי}}{{ספר|כותרת=The Lords of Strategy|הטיית כותב=|כותב=וולטר קישל|עמודים=368|שנה=2010|דירוג=3.5|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/413YNhgBrTL._SX331_BO1,204,203,200_.jpg|המלצה=לצערנו אין מהדורת audible. הספר מאוד קולח.|תוכן=התיאור של עליית תעשיית האסטרטגיה בחברות הייעוץ האמריקאיות החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. הספר מתאר את המאבק של ענקיות היעוץ להבין את המאטריה הלא ברורה של האסטרטגיה, למדל אותה, למכור אותה. הוא גם עוסק בחלום ושברו - האסטרטגיה נותרה בסוף בלתי מושגת, העולם מורכב מכדי שאפשר יהיה לשלוט בו או לייצר פרדיגמה אחידה של מהי אסטרטגיה נכונה בתוכו.|קישורים=|ציטוט=|איך=המלצה מפרופ׳ גדי אריאב|שפה=אנגלית|קטגוריות=ייעוץ אסטרטגי, חברות ייעוץ}}
=={{I|fa-books|fa=fad}} מדף הניהול==
{{ספר|כותרת=Manage What Matters|הטיית כותב=|כותב=ג׳ון דואר|עמודים=|שנה=|דירוג=3|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/51RGdYhYC+L._SX325_BO1,204,203,200_.jpg|שפה=|המלצה=לקרוא או לשמוע בדילוגים. הספר מלא בסיפורי מקרה שממלאים הרבה מקום אבל נותנים מעט ערך ברובם.|תוכן=ג׳ון דואר ליווה כמשקיע מספר מהחברות המובילות בעמק הסיליקון, והוא מנסח את הגישה שלמד מהמנכ״ל האגדי של אינטל כ-[[OKR]]. הספר מציג את הגישה ואת הערך המוסף שלה לארגונים בשלבים השונים. הספר מציג נסיונות של ארגונים שונים ליישם את הגישה, באמצעות פרקים שנכתבו על ידי מובילים בארגונים האלו.|קישורים=[[בלוג:what-matters|למדוד את מה שחשוב – על היתרונות של גישת ה-OKRs]]|ציטוט=|איך=הכותרת של הספר קרצה לנו על המדף|קטגוריות=מתודולוגיות, הייטק, יעדים, מדידה}}{{ספר|כותרת=Inspired|הטיית כותב=|כותב=מרטי קאגאן|עמודים=368|שנה=2017|דירוג=3|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/416vIaW8Q8L._SX329_BO1,204,203,200_.jpg|שפה=|המלצה=|תוכן=בניגוד לשמו, הספר הוא לא ספר מלא השראה אלא textbook, ספר הדרכה, עם פרקטיקות רווחות לניהול מוצר. הספר מלא בכלים ותהליכים שיסייעו לחברות, ובייחוד לחברות טכנולוגיות, לנהל צוותי מוצר באופן אפקטיבי, ללמוד מתוך המפגש עם המשתמשים, ולהתפתח מהר ובכיוון הנכון.|קישורים=|ציטוט=|איך=המלצה מאליק רוזנבוים|קטגוריות=ניהול מוצר, התנסות, מדידה}}
=={{I|fa-books|fa=fad}} מדף המנהיגות==
{{ספר|כותרת=מנהיגות במבחן|הטיית כותב=ים|כותב=רונלד חפץ, מרטי לינסקי|עמודים=252|שנה=2002|דירוג=3|תמונה=מנהיגות במבחן.jpg|שפה=|המלצה=לקרוא ברפרוף|תוכן=הספר היחיד מסדרת הספרים של חפץ ולינסקי על [[מנהיגות הסתגלותית]] שתורגם לעברית. מדובר בספר יותר פופולארי/ניהולי מהסדרה, אבל הוא דומה למדי לספרים האחרים, ומציג את עיקרי הגישה באמצעות דוגמאות רבות. יש בעינינו ערך רב להיכרות עם הגישה אבל הדוגמאות בספר לא פעם לא תורמות להבנת הגישה. מי שמכיר את הרעיונות יכול לעבור על [[מנהיגות במבחן: הכותרות|הכותרות]] ולהבין מבלי לקרוא כל מילה בספר.|קישורים=* [[מנהיגות הסתגלותית]]
* [[מנהיגות במבחן: הכותרות]]|ציטוט=|איך=|קטגוריות=מנהיגות הסתגלותית, שינוי ארגוני}}{{ספר|כותרת=ייחוד וייעוד, צבא וביטחון|הטיית כותב=|כותב=דוד בן-גוריון|עמודים=|שנה=1980|דירוג=4.5|תמונה=https://simania.co.il/bookimages/covers0/9257.jpg|שפה=|המלצה=שני הספרים הם ספרי מסות, מאמרים ונאומים. כדאי להכיר את הנושאים השונים של הפרקים ולעיין בהם בנפרד.|תוכן=אם רוצים ללמוד מנהיגות אסטרטגית מכלי ראשון, ספרי המסות של בן גוריון מראשית ימי המדינה מספקים שיעורים מאלפים. בחדות, בביקורתיות בלתי מתפשרת, אבל גם באמונה, בן גוריון סולל נתיב מעשי, אסטרטגי וערכי להקמת המדינה. הספר '''ייחוד וייעוד''' מכיל מסות על שאלות חברה ומדינה. הספר '''צבא וביטחון''' עוסק בשאלות הביטחון במפנה של הקמת המדינה. יחד הם מהווים צוהר לתקופה הרת גורל, ולהלך הרוח של מנהיגים המפלסים דרך בזמנים של אי וודאות.|קישורים=* [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/ צבא וביטחון סרוק באתר צה״ל]* https://benyehuda.org/read/10917 המסה ייחוד וייעוד] באתר פרוייקט בן-יהודה|ציטוט=מבחינה מתמטית שמונה קילומטרים הם שמונה קילומטרים, ושמונה חודשים הם שמונה חודשים. לא כן מבחינה היסטורית: אינה דומה דרך של שמונה קילומטרים במישור סלול, שקל לעבור אותה בבטחון בזמן קצר, לדרך של שמונה קילומטרים שיש בה הרים ותהומות וחיות טורפות, ונחשים ועקרבים. את זאת לא תעבור בזמן קצר ואולי לא תעבור בכלל. אם כי במחק המתימטי פה ושם אין שום הבדל. והוא הדין בזמן. שמונת החדשים העומדים לפנינו אינם דומים לשמונה חדשים שהיו לא בכל שנה, ואולי גם לשמונה שנים או לשמונים שנה, ואיני חושש להגיד - גם לשמונה מאוד שנים שחלפו או שיבואו בתקופה אחרת. כי יש הרגשה ברורה שבשבעת או שמונת החדשים העומדים לפנינו, שכב נכנסנו לתוכם - מקופלת כל ההיסטוריה היהודית.|איך=|קטגוריות=מנהיגות, היסטוריה, ביטחון}}
=={{I|fa-books|fa=fad}} מדף ההגות==
{{ספר|כותרת=T.A.Z: אזור אוטונומי ארעי|הטיית כותב=|כותב=חכים ביי|עמודים=|שנה=1991|דירוג=4|תמונה=https://www.resling.co.il/pics/book_67_big.gif|שפה=|המלצה=לחובבי הז׳אנר|תוכן=T.A.Z - מאנגלית - Temporary Autonomous Zone, איזור אוטונומי ארעי, הוא ספר העוסק בשאלה כיצד ניתן לייצר חופש בעולם שכבר נחקר ונכבש כולו. הספר מציע שאיזורי החופש בעולם הזה צריכים להיות זמניים. המסקנות של הספר רלוונטיות מאוד לחיים הארגוניים שבהם tazים עולים ונעלמים כל הזמן, ויש להם ערך רב לחדשנות הארגונית.|קישורים=* [[TAZ]] במאגר הידע* [[https://theanarchistlibrary.org/library/hakim-bey-t-a-z-the-temporary-autonomous-zone-ontological-anarchy-poetic-terrorism הספר המלא באנגלית]|ציטוט=האם אנו, החיים בהווה, נדונו לא לחוות לעולם אוטונומיה, לעולם לא לעמוד ולו לרגע אחד על פיסת אדמה שרק חופש שולט בה? האם אנו מצטמצמים לכדי נוסטלגיה לעבד או נוסטלגיה לעתיד? האם עלינו להמתין עד שהעולם כולו ישוחרר משליטה פוליטית אף לפני שאחד מאיתנו יוכל לטעון שהוא יודע מהו חופש?ההיסטוריה אומרת שמהפכה מגיעה ל"קביעות" או לפחות למשך, בעוד שההתקוממות היא "זמנית". במובן זה, התקוממות היא כמו "חווית שיא" בניגוד לתודעה וחוויה רגילות. בדומה לפסטיבלים, התקוממויות אינן יכולות להתרחש כל יום – אחרת הן לא היו "בלתי רגילות". אך רגעים אינטנסיביים כאלה מעניקים תורה ומשמעות לחיים בכללותם. השאמאן חוזר – אינך יכול להישאר על הגג לנצח – אך הדברים השתנו, התרחשו מפנים והתמזגויות – נוצר שינוי.|איך=|קטגוריות=חשיבה מערכתית, חופש, התהוות}}
{{ספר|כותרת=המבנה של מהפכות מדעיות|הטיית כותב=|כותב=תומאס קון|עמודים=|שנה=1962|דירוג=4.5|תמונה=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/5/58/Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg/309px-Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg|שפה=|המלצה=נכסי צאן ברזל, כדאי מאוד לקרוא (לא מעט חלקים מאוד מדעיים).|תוכן=ספר פורץ דרך בתחום הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדעים, אשר נכתב על ידי ההיסטריון האמריקני תומאס קון. הספר, אשר פורסם בשנות ה-60 של המאה ה-20, חולל מהפכה בהתייחסות הרווחת לתהליך ההתקדמות במדע, והשפיע באופן עמוק על תחומים נרחבים אחרים, בין השאר בהקשרי הניהול והחשיבה המערכתית. זאת, בראש ובראשונה סביב מושג ה[[פרדיגמה]] אותו הציב בקדמת הבמה, ואשר לאורו מתואר תהליך ההתקדמות במדע כתהליך לא-רציף של קפיצות פרדיגמטיות.|קישורים=* [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות]]
* [[פרדיגמות ארגוניות]]|ציטוט=כדי שפרדיגמה תוכל בכלל לנצח, היא חייבת לרכוש כמה תומכים ראשונים, אנשים שיפתחו אותה עד לנקודה שבה יכולים להיווצר ולהתרבות טיעונים מוצקים. ואפילו טיעונים אלה, בבואם, כל אחד מהם בנפרד איננו מכריע. כיוון שמדענים הם אנשים הגיוניים, ישכנע בסופו של דבר טיעון זה או אחר רבים מהם. אבל אין שום טיעון בודד המסוגל, או החייב, לשכנע את כולם. השינוי אינו מתרחש בהמרה קבוצתית אחת של האמונה, אלא בדרך של תזוזה גוברת והולכת בחלוקת הנאמנויות המקצועיות.|איך=מיכאל שפירא (היום פרופ׳) אמר לנו שחייבים לקרוא אותו מכריכה לכריכה (צדק)}}

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/9855"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.