שינויים

{{ספר|כותרת=Humble Consulting|הטיית כותב=|כותב=אדגר שיין|עמודים=233|שנה=2016|דירוג=3.5|תמונה=https://m.media-amazon.com/images/I/51+dB5adJ+L.jpg|שפה=אנגלית|המלצה=רלוונטי מאוד ליועצים, מומלץ לשמוע ולא לקרוא|תוכן=אדגר שיין, שימש כפרופסור ב-MIT וכיועץ בעל ניסיון של מספר עשורים. שיין טוען מנסיונו כי הגישה היעוצית של הגדרת בעיה (על ידי הלקוח) ולאורה אבחון והצעת מענה (על ידי היועץ) לא עובדת. כמו רופא, או עו"ד, היועץ אמור להיות בעל יכולת להציע את המתווה המדוייק ביותר לבעיה שנדונה.

במענה לדיאגנוזה שהוא מציב, שיין מציע גישה אחרת לבעיות הייעוץ. במקום לאחוז בעמדת היועץ יודע הכל, המקצוען והמאבחן, את עיקר הערך היועץ צריך לייצר דווקא באמצעות עמדה של צניעות וסקרנות. הוא מכנה את הגישה הזו Humble consulting. הליבה של הגישה הזו הוא ההכרח לבנות עם הלקוח מערכת יחסים אינטימית, כלומר עמדה הפוכה למערכת היחסים המקצועית הטכנית. כאשר עוסקים בבעיות מורכבות, כאלה שאין בעולם מומחים שיש להם מרשם עובד לפתרון, צריך לכונן מערכת יחסים שמאפשרת חשיבה משותפת שמאתגרת את המובן מאיליו. מתוך הסקרנות האמיתית של היועץ ניתן להבין באופן אחר ומחדש את המציאות.|קישורים=[[בלוג:humble-strategy|אסטרטגיה צנועה]] - פוסט על הספר בבלוג דואלוג|ציטוט=|איך=המלצה מפרופ׳ גדי אריאב|קטגוריות=ייעוץ, ייעוץ אסטרטגי|מקור-ציטוט=}}{{ספר|כותרת=The World's Newest Profession|הטיית כותב=|כותב=כריסטופר מק׳קנה|עמודים=392|שנה=2010|דירוג=4.5|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/61-FVFsX98L.jpg|שפה=אנגלית|המלצה=|תוכן=כריסטופר מק׳קנה חקר את התנאים שאפשרו את עליית פירמות הייעוץ במאה ה-20 בארה״ב. הוא מציג כיצד התהפוכות של שנות ה-20׳ וה-30׳ בשוק הכלכלי האמריקני שהובילו לשינוי ברגולציה של הבנקים, תרמו לעליית חברות הייעוץ. הספר מרתק וחושף את המובן מאיליו של תעשייה שהתוותה כמעט בין לילה והפכה לאחת המשפיעות ביותר בעידן התעשייתי שלאחר מלחמת העולם השניה.|קישורים=|ציטוט=It was the development of cost accounting, not scientific management, that would provide the bedrock for the foundation of the first successful management consulting firms in the United States.|איך=חיפוש ברשת|קטגוריות=חברות ייעוץ, ייעוץ ניהולי|מקור-ציטוט=}}

{{ספר|כותרת=המבנה של מהפכות מדעיות|הטיית כותב=|כותב=תומאס קון|עמודים=|שנה=1962|דירוג=4.5|תמונה=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/5/58/Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg/309px-Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg|שפה=|המלצה=נכסי צאן ברזל, כדאי מאוד לקרוא (לא מעט חלקים מאוד מדעיים).|תוכן=ספר פורץ דרך בתחום הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדעים, אשר נכתב על ידי ההיסטריון האמריקני תומאס קון. הספר, אשר פורסם בשנות ה-60 של המאה ה-20, חולל מהפכה בהתייחסות הרווחת לתהליך ההתקדמות במדע, והשפיע באופן עמוק על תחומים נרחבים אחרים, בין השאר בהקשרי הניהול והחשיבה המערכתית. זאת, בראש ובראשונה סביב מושג ה[[פרדיגמה]] אותו הציב בקדמת הבמה, ואשר לאורו מתואר תהליך ההתקדמות במדע כתהליך לא-רציף של קפיצות פרדיגמטיות.|קישורים=* [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות]]* [[פרדיגמות ארגוניות]]|ציטוט=כדי שפרדיגמה תוכל בכלל לנצח, היא חייבת לרכוש כמה תומכים ראשונים, אנשים שיפתחו אותה עד לנקודה שבה יכולים להיווצר ולהתרבות טיעונים מוצקים. ואפילו טיעונים אלה, בבואם, כל אחד מהם בנפרד איננו מכריע. כיוון שמדענים הם אנשים הגיוניים, ישכנע בסופו של דבר טיעון זה או אחר רבים מהם. אבל אין שום טיעון בודד המסוגל, או החייב, לשכנע את כולם. השינוי אינו מתרחש בהמרה קבוצתית אחת של האמונה, אלא בדרך של תזוזה גוברת והולכת בחלוקת הנאמנויות המקצועיות.|איך=מיכאל שפירא (היום פרופ׳) אמר לנו שחייבים לקרוא אותו מכריכה לכריכה (צדק)|קטגוריות=פילוסופיה של המדע,פרדיגמות,קוגניציה ארגונית|מקור-ציטוט=}}