שינויים

 * '''אבדן אמון בין האנשים למערכת''' - אנשים חשים כי הקרקע נשמטת תחת רגליהם וכי הפער בין הרובד [[המוצהר]] של המערכת לבין המציאות שהם חווים נהיה בלתי ניתן לנשיאה. מאחר שאין מערכת תפיסתית שמסבירה את התחושה הזו, היא לא מובנת, ומקבלת ביטוי בצורת מתחים פנימיים בארגון ומשברי מוטיבציה. * '''ייצור מוגבר של פתרונות מקומיים שלא מחוללים שינוי''' - המערכת שחשה שהיא בבעיה שמה את יהבה בפתרונות טכניים, דוגמת טכנולוגיות חדשות, התייעלות וקיצוצים רוחביים, הדחת בעלי תפקיד. * '''אדישות''' - התחושה של חוסר הרלוונטיות קשה מנשוא, ומחוללת מצד אחד 'סימום' ומצד שני אבדן טעם במעשה הארגוני והתנתקות ממנו. * '''כעסים על גורמים לא רלוונטיים''' - הכעס שנאגר לאור בעיות העומק, יוצא שלא מול הגורמים הרלוונטיים (מול כפופים, מול משפחות וכיוב').* '''התחפרות בתוך ה[[מוצהר]]''' - המערכת מחפרת על הבושה שבחוסר האפקטיביות שלה, מתוך גאווה חיצונית בנכסים הקיימים והנראים שלה.  

 * '''האשמה ומציאת [[שעיר לעזאזל]]<nowiki>'</nowiki>''' - הצורך לברוח מהאחריות הקולקטיבית למצב מנותב למציאת האשמים לכאורה במצב, ולטקס היטהרות מתוך השלכתם. * '''תזזיתיות''' - עוד ועוד פרוייקטים ללא [[מערכה]] מארגנת, וללא רתימה נרחבת, מאפשרים למערכת ולעובדיה לברוח מהכאב שבמצב לתוך מצב של עשיה ללא תכלית. מצב זה ניכר בתנועה בין יוזמות שונות ללא מיצוי של אף יוזמה וללא המשכיות ופיתוח הצלחה. * '''ביורוקרטיזציה ופורמליזציה של תהליכים''' - העדר פידבקים חיוביים מצד המציאות מוביל להתכנסות לתוך כללים ונהלים שרירותיים. 

 * '''[[פרובלמטיזציה]] ו[[המשגה|המשגת]] הבעייה''' - אי ההתכחשות לכך שקיימת בעיה - גם אם בשלב הראשון היא מוצגת כבעיה טכנית - מקרב את היכולת לעמוד מול הבעיה כבלתי פתורה ולהתחיל את הלמידה. * '''הרחבת מרחב ה[[התמרה]] התפיסתי''' - ככל שנרחיב את מרחב השיח האנושי ומרחב הרעיונות שאנו נמצאים בו, נוכל לסגל אלטרנטיבות לחשיבה הקיימת. כך, למשל, הפריצה הגדולה של אלברט איינשטיין מיוחסת לתהליך הלמידה שהנהיג תחת השם [[wikipedia:olympia academy|אקדמיה אולימפיה]] בה נלמדו תחומי ידע שלא היה להם שום ייחוס לפיזיקה אך היוו לבסוף תשתית ל[[wiki:תורת היחסות|תורת היחסות]] (להרחבה ראה התייחסות נרחבת בערך [[חדשנות#תורת היחסות ו'אקדמיה אולימפיה'|חדשנות]]).* '''פיתוח מרחב התנסות מואץ''' - יצירה של מרחב התנסות כדי לקדם אפשרויות פעולה חדשות, מעשיר את מרחב ההבנה, ומפתח בפועל אפשרויות פעולה אחרות בדרך של ניסוי וטעיה.  

<br clear="all">

 * [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות#שקיעה|שקיעתן של פרדיגמות]] לפי המודל של תומאס קון.* [[נקודות עיוורון]]*[[מטה-אינדיקטורים]]* [[פער רלוונטיות]]

* [[האגו הארגוני]]* [[:קובץ:על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית ונרטיב - ממוקד.pdf|מרחב ההכחשה והלמידה הבסיסית במדרשים על חורבן בית שני]]* אל"מ (מיל') יעקב חסדאי, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/109049.pdf מלחמת יום הכיפורים: הפתעה? ניצחון?], '''מערכות 275''' (אוגוסט 1980)