שינויים

{{ספר|כותרת=ספארי אסטרטגיות|הטיית כותב=ים|כותב=[[הנרי מינצברג]], ברוס אלסטרנד, ג׳וזף לאמפל|עמודים=413|שנה=|דירוג=4|תמונה=ספארי אסטרטגיות.jpg|המלצה=מומלץ מאוד למי שמתעניין באסטרטגיה, אפשר להתמקד בפרקים החשובים (ארבעת הראשונים). התרגום ברמה מאוד נמוכה אז מומלץ לקרוא באנגלית.|תוכן=ספר המקיף 10 גישות המרכזיות בחשיבה על אסטרטגיה עסקית, ומנתח כל אחת מהן על היתרונות והפערים שלה. הספר מספק מבט היסטורי וביקורתי על עליית כל אחת מן הגישות ועל ההשפעות שלהן ומסייע לשייך כותבים וחומרים מוכרים להקשר ברור יותר.|קישורים=[[ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה]]|שפה=|ציטוט=אסטרטגיה אפקטיבית קושרת בין הפעולה לחשיבה, כלומר - גם בין היישום לגיבוש. אנו חושבים כדי לפעול, בוודאות, אבל אנו גם פועלים כדי לחשוב. אנו מנסים דברים והדברים שבסופו של דבר מצליחים מתכנסים לאורך זמן לכדי דפוסים שנהפכים לאסטרטגיות. אין מדובר בהתנהגות שגיונית של אנשים לא מאורגנים, אלא המהות היסודית של למידה אסטרטגית.|איך=המלצה מעמיתים במרכז דדו|קטגוריות=חשיבה אסטרטגית, אסטרטגיה עסקית|מקור-ציטוט=|כותרת משנה=סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי}}

{{ספר|כותרת=Good Strategy Bad Strategy|הטיית כותב=|כותב=ריצ׳ארד רומלט|עמודים=336|שנה=2011|דירוג=4|תמונה=https://images-na.ssl-images-amazon.com/images/I/81+n12er4KL.jpg|שפה=אנגלית|המלצה=לשמוע בקינדל|תוכן=ריצ׳ארד רומלט, יועץ בכיר ומנוסה מאוד, פורס את השקפתו לגבי אסטרטגיה עסקית. רומלט מביא גישה מאוד ביקורתית כלפי השיח האסטרטגי בחברות שמורכב לטענתו מ״fluffing״ (ניפוח במילים חסרות משמעות). רומלט מציב גרסה מאוד רזה ובהירה של מהי אסטרטגיה: תיאור של הבעיה והדרך שלנו להתמודד איתה. את התיאור הזה הוא בוחן במקרים עסקיים, בסוגיות ציבוריות, ובאמצעות בחינת המשבר של 2008.|קישורים=|ציטוט=|איך=המלצה של סם ברונפלד|קטגוריות=אסטרטגיה עסקית, חשיבה אסטרטגית, ייעוץ אסטרטגי|מקור-ציטוט=|כותרת משנה=The Difference and Why It Matters}}

* [https://www.national-security.org.il/2020/10/23/%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d/ תהיו יותר שועליים] - ביקורת ספרים של [[גרשון הכהן]]|ציטוט=היכולות הנדרשות להמצאת מושגים ומילים חדשות נחשבו בעבר כתכונה אזוטרית, המשמשת רק בפילוסופיה, בספרות, בשירה ובמדע ליצירת מושגים ומילים קנוניות או לפחות במשמעת קנונית. כיום אין להסתפק בכך. ההתמודדות עם העולם הסבוך והמשתנה מגדילה גם את חשיבות התפתחותה של השפה הלא קנונית (שאגב, חלק ממנה מקבל במהלך הזמן גושפנקא קנונית) ומעלה את חשיבותם של שועלי השפה. אלה שממציאים לנו מילים העוקפות את המערכת הקיפודית הקנונית של השפה.|איך=מתנה עם הקדשה מהמחבר 🙂|קטגוריות=חשיבה מערכתית, פיתוח ידע, קוגניציה ארגונית|מקור-ציטוט=|כותרת משנה=על השועלות שבנו - כחשיבה וכדרך חיים}}{{ספר|כותרת=ההפתעה הבסיסית|הטיית כותב=|כותב=[[צבי לניר]]|עמודים=213|שנה=1983|דירוג=5|תמונה=https://lh3.googleusercontent.com/-lTbMWxAySY8/VDEHnqbr4sI/AAAAAAAACzs/CF1pY94OlhE/w300-h525-no/%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%94%2B%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA.png|שפה=|המלצה=למרות שהתובנות בספר רלוונטיות כמעט לכל תחום, הוא מתאים יותר לחובבי הז׳אנר הבטחוני.|תוכן=צבי לניר שימש כראש ענף באמ״ן בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ולאחר המלחמה סבר כי צה״ל מתקשה לנתח כראוי את עומק הבעיות שנחשפו במלחמה. לאור הבנתו הוא פרש וכתב את הדוקטורט שלו על הפתעת מלחמת יום הכיפורים. הספר משלב בין תיאוריה צבאית על הפתעות לבין העולם של הפילוסופיה הקוגניטיבית שעשתה באותם שנים קפיצות דרך משמעותיות. החיבור בין העולמות הוליד ליצירת ההמשגה והספר - [[ההפתעה הבסיסית]]. הספר פורץ דרך בהבנת ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים ובהבנת המנגנונים הקוגניטיביים המורכבים של הפתעות על הסוגים השונים שלהן. חלקו הראשון עוסק בניתוח יוצא דופן של מנגוני ההפתעה של מלחמת יום כיפור (בעינינו זה עדיין הניתוח הכי מדוייק, גם לאחר כמעט יובל שנים). החלק השני שואל, לאור הבנת העובדה שלא ניתן להמנע מהפתעות בסיסיות באותו אופן שמונעים הפתעות מצביות מה כן ניתן לעשות, וכיצד יש לבנות גוף מודיעין לאומי שיוכל למשימה הזו.|קישורים=[[ההפתעה הבסיסית]] במאגר הידע|ציטוט=הפתעות בסיסיות אינן אירוע, כי אם תהליך. מה שקרוי ״הפתעת מלחמת יום הכיפורים״ היתה רק תחילתו של תהליך התגלותה של מהות ההפתעה. המלחמה היתה מעין ניצוץ ראשון ומאיץ לתהליך של התגלויות מפתיעות נוספות ובתחומים נרחבים, ברובם לא צפויים. במקביל לתהליך זה, מתחיל גם הנסיון של הלימוד מחדש - נסיון ליצירת הנחות בסיסיות חדשות, התואמות יותר את המציאות.|איך=בשירות הצבאי|קטגוריות=חשיבה מערכתית, הפתעה בסיסית, ביטחון, אסטרטגיה, היסטוריה|מקור-ציטוט=|כותרת משנה=מודיעין במשבר}}

אבל דווקא בגלל האמור הספר הוא ספר מופת. אפשר לפתוח אותו כמעט בכל פרק, ולחשוב מחדש על אינספור סוגיות יסוד, בכלכלה, במדיניות, בביולוגיה, ברפואה. טאלב מחפש את הדרך למערכות שמסוגלות לגדול מתוך טלטלה ושינוי, ובספר מאוד מטלטל מוצא לא מעט קצות חוט בכיוונים האלו.|קישורים=[[אנטי-שביר]]|ציטוט=|איך=התפרסם בקהילת החשיבה המערכתית כשיצא לאור|קטגוריות=חשיבה מערכתית, כלכלה, אי-וודאות|מקור-ציטוט=|כותרת משנה=איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים}}{{ספר|כותרת=הסתגלות|הטיית כותב=|כותב=טים הרפורד|עמודים=344|שנה=2011|דירוג=3.5|תמונה=הסתגלות.jpg|שפה=|המלצה=לקרוא ברפרוף|תוכן=אפשר לטעון שזו הגירסה הפופולארית לאנטי-שביר (עם ״הסכמה״ מטאלב על הכריכה). טים הרדפורד מתאר באופן קולח כיצד מערכות ביולוגיות ואנושיות מצליחות רק מתוך ניסוי ותעייה, ומצליחות כך להתסגל לעולם המשתנה. הספר חסר לדעתנו התבוננות על המקומות שחשיבה אסטרטגית כן מסייעת בהן, אבל הוא בעל ערך רב בשאלות של פיתוח מוצר דרך [[חיכוך]] אינטנסיבי עם השוק.|קישורים=|ציטוט=|איך=המלצה ממתן רוטמן|קטגוריות=חשיבה מערכתית, הסתגלות, כלכלה|מקור-ציטוט=|כותרת משנה=מדוע כל הצלחה מתחילה בכישלון}}

== {{I|fa-books|fa=fad}} מדף החדשנות ==

technologies confront innovators with such a dilemma. Working harder, being smarter, investing more aggressively, and listening more astutely to customers are all solutions to the problems posed by new sustaining technologies. But these paradigms of sound management are useless—even counterproductive, in many instances—when dealing with disruptive technology.|איך=|קטגוריות=חדשנות,טכנולוגיה,שיבוש|מקור-ציטוט=pp. 69|כותרת משנה=When New Technologies Cause Great Firms to Fail}}