הבדלים בין גרסאות בדף "עקרונות לניהול ידע"

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
דייב סנודן ניסח ב-2008 עקרונות לניהול ידע בארגון במובן המורחב של המושג:
+
דייב סנודן ניסח ב-2008 עקרונות לניהול ידע בארגון בגישה מערכתית, ומתוך הבנה של ההקשר המורחב של ה[[מושג]] ניהול ידע:
  
 
#'''ידע ניתן רק בהתנדבות ולא ניתן לחלץ אותו בכפיה''' - לא תוכלו לאלץ מיישהו לשתף את הידע שלהם מאחר ולעולם לא נוכל למדוד כמה ידע יש ברשותם. נוכל למדוד תנועה של מידע או ביצוע של תהליכים אך לא תוכל לדעת אם שותף בכיר העביר את כל הניסיון או הידע שלהם ביחס לנושא מסויים.
 
#'''ידע ניתן רק בהתנדבות ולא ניתן לחלץ אותו בכפיה''' - לא תוכלו לאלץ מיישהו לשתף את הידע שלהם מאחר ולעולם לא נוכל למדוד כמה ידע יש ברשותם. נוכל למדוד תנועה של מידע או ביצוע של תהליכים אך לא תוכל לדעת אם שותף בכיר העביר את כל הניסיון או הידע שלהם ביחס לנושא מסויים.
−
#'''אנחנו יודעים מה אנחנו יודעים רק כאשר אנחנו צריכים לדעת את זה''' - ידע אנושי הוא הקשרי באופן עמוק ומצריך גירוי כדי להתגלות. שלא כמו מחשביים, אין לנו פונקציה המציגה את כל המידע שברשותינו. רמזים מילוליים ולא-מילוליים יכולים לספק את אותן [[תובנות|חוויות ״אהא״]] כאשר זיכרון, או מערך של זכרונות לפתע נגלים, בתוך הקשר המאפשר לנו לפעול על בסיסם. כאשר אנו ״ישנים על זה״ אנו מעורבים בתהליך אורגני [[סבוך]].  
+
#'''אנחנו יודעים מה אנחנו יודעים רק כאשר אנחנו צריכים לדעת את זה''' - ידע אנושי הוא הקשרי באופן עמוק ומצריך גירוי כדי להתגלות. שלא כמו מחשביים, אין לנו פונקציה המציגה את כל המידע שברשותינו. רמזים מילוליים ולא-מילוליים יכולים לספק את אותן [[תובנות|חוויות ״אהא״]] כאשר זיכרון, או מערך של זכרונות לפתע נגלים, בתוך הקשר המאפשר לנו לפעול על בסיסם. כאשר אנו ״ישנים על זה״ אנו מעורבים בתהליך אורגני [[סבוך]].
−
#'''אנחנו יודעים תמיד יותר ממה שאנו יכולים לומר, ואנו תמיד נאמר יותר מאשר נוכל לכתוב בפועל.''' זהו כנראה העיקרון החשוב ביותר. התהליך שבו אנו מוציאים דברים מתוך הראש שלנו אל תוך הפה שלנו (מדברים את זה) אל הידים שלנו (לכתוב את זה) מערב אבדן של תוכן ושל הקשר. זה תמיד פחות מאשר היה במקור מאחר שבדרך החוצה הידע מאוד מקודד.  
+
#'''אנחנו יודעים תמיד יותר ממה שאנו יכולים לומר, ואנו תמיד נאמר יותר מאשר נוכל לכתוב בפועל.''' זהו כנראה העיקרון החשוב ביותר. התהליך שבו אנו מוציאים דברים מתוך הראש שלנו אל תוך הפה שלנו (מדברים את זה) אל הידים שלנו (לכתוב את זה) מערב אבדן של תוכן ושל הקשר. זה תמיד פחות מאשר היה במקור מאחר שבדרך החוצה הידע מאוד מקודד.
−
#בהקשר של צורך אמיתי מעט אנשים יעצרו את עצמם מלשתף בידע שיש להם. בקרה אמיתית לעזרה אינה מסורבת על פי רב אלא אם יש מחסור קיצוני בזמן או היסטוריה קודמת של חוסר אמון. מצד שני, אם תבקשו מאנשי לקודד כל מה שהם יודעים לפני למידה בהקשר תזכו בסירוב (בפועל, וזה למעשה בלתי אפשרי בכל אופן). לחבר ולקשר בין אנשים חשוב יותר מאשר לשמר את המידע שלהם.  
+
#'''בהקשר של צורך אמיתי מעט אנשים יעצרו את עצמם מלשתף בידע שיש להם'''. בקרה אמיתית לעזרה אינה מסורבת על פי רב אלא אם יש מחסור קיצוני בזמן או היסטוריה קודמת של חוסר אמון. מצד שני, אם תבקשו מאנשי לקודד כל מה שהם יודעים לפני למידה בהקשר תזכו בסירוב (בפועל, וזה למעשה בלתי אפשרי בכל אופן). לחבר ולקשר בין אנשים חשוב יותר מאשר לשמר את המידע שלהם כחפצים.
−
#'''In the context of real need few people will withhold their knowledge'''.   A genuine request for help is not often refused unless there is literally no time or a previous history of distrust. On the other hand ask people to codify all that they know in advance of a contextual enquiry and it will be refused (in practice its impossible anyway). Linking and connecting people is more important than storing their artefacts.
+
#'''הכל מקוטע.''' אנו התפתחנו כבני להתמודד עם רכיביי מידע שהם בלתי מובנים, פרגמנטריים, וב׳רזולוציה גבוה׳, ולא עם מסמכים מובנים היטב. אנשים יבלו שעות באינטרנט, ובשיחות בלתי רשמיות ללא כל תמריץ או כפיה. לעומת זאת, לייצר ולהשתמש במסמכים מובנים מחייב אותנו להרבה יותר מאמץ וזמן. המוח שלנו התפתח להתמודד עם דפוסים מקוטעים, לא עם מידע.
−
#'''Everything is fragmented.'''  We evolved to handle unstructured fragmented fine-[[granularity]] information objects, not highly structured documents. People will spend hours on the internet, or in casual conversation without any incentive or pressure. However creating and using structured documents requires considerably more effort and time. Our brains evolved to handle fragmented patterns not information.
+
#'''כשלון נסבל מטמיע למידה טוב מאשר הצלחה'''. כאשר הבן הצעיר שלי נכווה באצבע שלו מגפרור הוא למד יותר על סכנות האש מאשר כל הדרכה הורית תוכל לספק אי פעם. כל התרבויות פתחו מבנים שמאפשרים לסיפורי כשלון להתפשט ללא ייחוס או אשמה. להמנעות מכשלון יש יותר יתרונות אבולוציוניים מאשר נסיון לחקות הצלחה. הניסיון לכפות מערכות של best parctice היא נסיון לחלוף על פני מאות אלפי שנות אבולוציה שמעידות שזהו דבר רע.
−
#'''Tolerated failure imprints learning better than success.'''   When my young son burnt his finger on a match he learnt more about the dangers of fire than any amount of parental instruction cold provide. All human cultures have developed forms that allow stories of failure to spread without attribution of blame. Avoidance of failure has greater evolutionary advantage than imitation of success. It follows that attempting to impose best practice systems is flying in the face of over a hundred thousand years of evolution that says it is a bad thing.
+
#'''הדרך שבה אנו יודעים דברים אינה הדרך שבה אנו מדווחים שאנו יודעים את הדברים האלו'''. גוף ידע מחקרי הולך וגדל מעיד על כך שהאופן שבו אנו עושים שימוש בידע, כלומר הפרקטיקה של הידע, מערבת יוריסטיקות, דפוסים שזוהו בעבר ואקסטרפולציה על בסיסם, לטובת [[קבלת החלטות]]. אלו מצוממדים למערכת סבוכה בה אנו מערבבים רעיונות והתנסויות וכל אלו מתקיימים במהלך זמן של ננו-שניות. אם נבקש מאנשים לתאר כיצד הם קיבלו החלטה לאחר האירוע הם ייטו לספק תהליך יותר מובנה אשר אינו תואם בפועל למציאות. לכך יש השלכות דרמטיות על פרקטיקות של ניהול ידע.
−
#'''The way we know things is not the way we report we know things'''. There is an increasing body of research data which indicates that in the practice of knowledge people use heuristics, past pattern matching and extrapolation to make decisions, coupled with complex blending of ideas and experiences that takes place in nanoseconds. Asked to describe how they made a decision after the event they will tend to provide a more structured process oriented approach which does not match reality. This has major consequences for knowledge management practice.
 
  
−
==References==
+
==ראו גם==
−
===Articles and books===
+
 
−
{{columns-list|colwidth=30em|
+
*<span lang="en" dir="ltr">Polanyi, Michael (1966) "The Tacit Dimension" This is the book that contains the quote "we can know more than we can tell" but it is only mentioned in the foreword of the book, page X written by Amartya Sen.</span>
−
* Polanyi, Michael (1966) "The Tacit Dimension" This is the book that contains the quote "we can know more than we can tell" but it is only mentioned in the foreword of the book, page X written by Amartya Sen.
+
 
−
* Snowden D, Pauleen D &amp; van Vuuren S (2011) “Knowledge Management and the Individual: It’s nothing personal” in Pauleen, D and Gorman, G (eds) Personal Knowledge Management: Individual, Organizational and Social Perspectives. Gower: London
+
*<span lang="en" dir="ltr">Snowden D, Pauleen D; van Vuuren S (2011) “Knowledge Management and the Individual: It’s nothing personal” in Pauleen, D and Gorman, G (eds) Personal Knowledge Management: Individual, Organizational and Social Perspectives. Gower: London</span>
−
}}
+
*<span lang="en" dir="ltr">Dave Snowden, [https://thecynefin.co/rendering-knowledge/ Rendering Knowledge], Cognitive Edge Blog (October 10, 2008), listing the seven principles</span>
−
===Blog posts===
+
*<span lang="en" dir="ltr">Dave Snowden, [https://thecynefin.co/its-information-to-data-we-need-not-dikw/ It's information to data we need, not DIKW], Cognitive Edge Blog (May 12, 2010), expanding on the conceptual relationships across data, information, and knowledge</span>
−
{{columns-list|colwidth=30em|
+
<embedit><iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/rVx8KhsZYPw" title="YouTube video player" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen></iframe></embedit>
−
* Dave Snowden, [https://thecynefin.co/rendering-knowledge/ Rendering Knowledge], Cognitive Edge Blog (October 10, 2008), listing the seven principles
+
{{קרדיט|כותב=דייב סנודן|שנה=2008|short url=https://cynefin.io/wiki/Principles_for_managing_knowledge|רישיון=משותף תחת רישיון: [https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/ Creative Commons Attribution-ShareAlike License]|alternative-text=התוכן בדף זה משותף ברישיון מ[https://cynefin.io/wiki/Principles_for_managing_knowledge אתר Cynefin.io]. הכותב הוא דייב סנודן, 2008.}}
−
* Dave Snowden, [https://thecynefin.co/its-information-to-data-we-need-not-dikw/ It's information to data we need, not DIKW], Cognitive Edge Blog (May 12, 2010), expanding on the conceptual relationships across data, information, and knowledge
+
[[קטגוריה:ניהול ידע]]
−
}}
+
[[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]]
−
===Recorded videos and audios===
+
[[קטגוריה:ניהול המשאב הקוגניטיבי]]
−
{{columns-list|colwidth=30em|
 
−
* Michael Polanyi (1962), [https://www.youtube.com/watch%3Fv%3DrVx8KhsZYPw Lecture 2: The Realm of the Unspoken], "Tradition and Discovery" YouTube channel, Polanyi's "McEnerney Lectures"
 
−
}}
 
−
===Other references===
 
−
{{Reflist|30em}}
 
−
{{קרדיט|כותב=דייב סנודן|שנה=2008|short url=https://cynefin.io/wiki/Principles_for_managing_knowledge|רישיון=[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/ Creative Commons Attribution-ShareAlike License]}}
 

גרסה אחרונה מ־09:50, 15 בנובמבר 2022

דייב סנודן ניסח ב-2008 עקרונות לניהול ידע בארגון בגישה מערכתית, ומתוך הבנה של ההקשר המורחב של המושג ניהול ידע:

  1. ידע ניתן רק בהתנדבות ולא ניתן לחלץ אותו בכפיה - לא תוכלו לאלץ מיישהו לשתף את הידע שלהם מאחר ולעולם לא נוכל למדוד כמה ידע יש ברשותם. נוכל למדוד תנועה של מידע או ביצוע של תהליכים אך לא תוכל לדעת אם שותף בכיר העביר את כל הניסיון או הידע שלהם ביחס לנושא מסויים.
  2. אנחנו יודעים מה אנחנו יודעים רק כאשר אנחנו צריכים לדעת את זה - ידע אנושי הוא הקשרי באופן עמוק ומצריך גירוי כדי להתגלות. שלא כמו מחשביים, אין לנו פונקציה המציגה את כל המידע שברשותינו. רמזים מילוליים ולא-מילוליים יכולים לספק את אותן חוויות ״אהא״ כאשר זיכרון, או מערך של זכרונות לפתע נגלים, בתוך הקשר המאפשר לנו לפעול על בסיסם. כאשר אנו ״ישנים על זה״ אנו מעורבים בתהליך אורגני סבוך.
  3. אנחנו יודעים תמיד יותר ממה שאנו יכולים לומר, ואנו תמיד נאמר יותר מאשר נוכל לכתוב בפועל. זהו כנראה העיקרון החשוב ביותר. התהליך שבו אנו מוציאים דברים מתוך הראש שלנו אל תוך הפה שלנו (מדברים את זה) אל הידים שלנו (לכתוב את זה) מערב אבדן של תוכן ושל הקשר. זה תמיד פחות מאשר היה במקור מאחר שבדרך החוצה הידע מאוד מקודד.
  4. בהקשר של צורך אמיתי מעט אנשים יעצרו את עצמם מלשתף בידע שיש להם. בקרה אמיתית לעזרה אינה מסורבת על פי רב אלא אם יש מחסור קיצוני בזמן או היסטוריה קודמת של חוסר אמון. מצד שני, אם תבקשו מאנשי לקודד כל מה שהם יודעים לפני למידה בהקשר תזכו בסירוב (בפועל, וזה למעשה בלתי אפשרי בכל אופן). לחבר ולקשר בין אנשים חשוב יותר מאשר לשמר את המידע שלהם כחפצים.
  5. הכל מקוטע. אנו התפתחנו כבני להתמודד עם רכיביי מידע שהם בלתי מובנים, פרגמנטריים, וב׳רזולוציה גבוה׳, ולא עם מסמכים מובנים היטב. אנשים יבלו שעות באינטרנט, ובשיחות בלתי רשמיות ללא כל תמריץ או כפיה. לעומת זאת, לייצר ולהשתמש במסמכים מובנים מחייב אותנו להרבה יותר מאמץ וזמן. המוח שלנו התפתח להתמודד עם דפוסים מקוטעים, לא עם מידע.
  6. כשלון נסבל מטמיע למידה טוב מאשר הצלחה. כאשר הבן הצעיר שלי נכווה באצבע שלו מגפרור הוא למד יותר על סכנות האש מאשר כל הדרכה הורית תוכל לספק אי פעם. כל התרבויות פתחו מבנים שמאפשרים לסיפורי כשלון להתפשט ללא ייחוס או אשמה. להמנעות מכשלון יש יותר יתרונות אבולוציוניים מאשר נסיון לחקות הצלחה. הניסיון לכפות מערכות של best parctice היא נסיון לחלוף על פני מאות אלפי שנות אבולוציה שמעידות שזהו דבר רע.
  7. הדרך שבה אנו יודעים דברים אינה הדרך שבה אנו מדווחים שאנו יודעים את הדברים האלו. גוף ידע מחקרי הולך וגדל מעיד על כך שהאופן שבו אנו עושים שימוש בידע, כלומר הפרקטיקה של הידע, מערבת יוריסטיקות, דפוסים שזוהו בעבר ואקסטרפולציה על בסיסם, לטובת קבלת החלטות. אלו מצוממדים למערכת סבוכה בה אנו מערבבים רעיונות והתנסויות וכל אלו מתקיימים במהלך זמן של ננו-שניות. אם נבקש מאנשים לתאר כיצד הם קיבלו החלטה לאחר האירוע הם ייטו לספק תהליך יותר מובנה אשר אינו תואם בפועל למציאות. לכך יש השלכות דרמטיות על פרקטיקות של ניהול ידע.

ראו גם

  • Polanyi, Michael (1966) "The Tacit Dimension" This is the book that contains the quote "we can know more than we can tell" but it is only mentioned in the foreword of the book, page X written by Amartya Sen.
  • Snowden D, Pauleen D; van Vuuren S (2011) “Knowledge Management and the Individual: It’s nothing personal” in Pauleen, D and Gorman, G (eds) Personal Knowledge Management: Individual, Organizational and Social Perspectives. Gower: London
  • Dave Snowden, Rendering Knowledge, Cognitive Edge Blog (October 10, 2008), listing the seven principles
  • Dave Snowden, It's information to data we need, not DIKW, Cognitive Edge Blog (May 12, 2010), expanding on the conceptual relationships across data, information, and knowledge

התוכן בדף זה משותף ברישיון מאתר Cynefin.io. הכותב הוא דייב סנודן, 2008.

משותף תחת רישיון: Creative Commons Attribution-ShareAlike License

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=עקרונות_לניהול_ידע&oldid=11355"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.