יתרונותיו ומגבלותיו של מודל ה-SWOT
מודל ה-SWOT הינו ככל הנראה המודל הרווח ביותר ביחס לתכנון אסטרטגי בארגונים. מודל זה, משמש תשתית לברירת חלופות על פי השוואה בין החולשות והעוצמות של הארגון (Strengths and Weaknesses) והאיומים וההזדמנויות בסביבה (Opportunities and Threats) ביחס לכל חלופה. גאוניותו של המודל נעוצה בפשטותו - המודל מאפשר לארגן באופן פשוט מציאות מרובת פנים, ומקל על הליך קבלת ההחלטות.
אולם, למודל זה מספר תורפות העושות את השימוש הנרחב בו לבעייתי. בקצרה - המודל מקשה על יצירת חלופות חדשות, והוא מניח מספר הנחות על הסטטיות של המערכת מחוץ לארגון, בתוך הארגון, וביחס לאפקט הרצוי. על כן, המודל מצוי במיטבו, כאשר מוצה מרחב הגילוי של הארגון, או כאשר הסביבה הינה סטטית. המודל מסייע רק עד למקום שבו אני לא יודע מה שאני יודע.
רקע
מודל ה-SWOT עוצב במחצית השניה של המאה ה-20 במספר שלבים. בראשית הוא כונה SOFT, והתייחס ל-מספק (Satisfactory), הזדמנויות (Opportunities), כשלים (Failures) ואיומים (Threats). תיאור זה מחיל בתוכו הווה נוכח מאוד (מה מספק, מה לא עובד, מה האיומים) ועתיד לוט בערפל (הזדמנויות)[1]. בשלב מאוחר [2] יותר קיבלה התבנית את מתכונתה המוכרת כאשר החוזקות החליפו את המספק, והחולשות את הכשלים. רק ב-1982 הוצגה המטריצה המחלקת בין החיובי והשלילי ביחס למערכת שלנו, מול החיובי והשלילי בחוץ{{הערה|שם)). בשלב זה, איבדה התבנית את קבוע הזמן הרלוונטי אליו היא מתייחסת. האם היא תבנית לתכנון לעתיד או לקבלת החלטות בהווה?
הערך נמצא בשלבי עבודה:
כמו ערכים רבים בויקי, אנחנו עדיין עובדים על ערך זה.
ההנחות המובלעות במודל ה-SWAT
- אני יודע
- סימטריות במידע - השחקנים השונים במערכה יודעים את אותו הדבר.
איננו טוענים כי יש לבטל את השימוש במודל זה, אלא שיש לשזור אותו בעיתוי הנכון בתוך תהליך החשיבה האסטרטגית.
תהליך החשיבה נשען על הנדבכים הבאים: גילוי - בירור הקונספט כינוס - נעיצת הקונספט בהקשר הנתון של הארגון וסביבתו SWOT - ברירת החלופות שעלו בתהליך.
מגבלות
הערות שוליים
- ↑ History of the SWOT Analysis
- ↑ נטען כי היה זה בסמינר על תכנון ארוך טווח ב-1963 בציריך, שם.