2,180
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''בעיה סוררת''' (מאנגלית: '''wicked problem''', לעתים מתורגמת גם כ'''בעיה נבזית''') הוא תיאור לבעיה שהנ..."
'''בעיה סוררת''' (מאנגלית: '''wicked problem''', לעתים מתורגמת גם כ'''בעיה נבזית''') הוא תיאור לבעיה שהנסיונות לפתור אותה לאורך זמן אינם מצליחים ואף יוצרים בעיות חדשות. מערכות מורכבות נוטות לייצר בעיות מסוג זה, ולכן ההתמודדות איתן מחייבת [[חשיבה מערכתית]] שיטתית וכן התנסות בהתערבויות ממוקדות תוך בחינה מתמדת של השלכות ההתערבות.
== ההיסטוריה של המושג ==
ה[[מושג]] צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג לראשונה על ידי צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60, ופותח על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין וובר, שהעמיקו את ההבחנה <blockquote>החיפוש אחר בסיס מדעי להתמודדות עם בעיות מתחומי המדיניות הציבורית נועד להכשל בשל הטבע של הבעיות הללו. אלו בעיות ״סוררות״, בעוד שהמדע התפתח כדי להתמודד עם בעיות ״מאולפות״ (tame). לא ניתן להגדיר ולתאר באופן תחום בעיות מדיניות. יתרה מכך, בחברה פלורליסטית אין שום היבט שהוא בגדר טוב משותף שאין אודותיו עוררין; אין הגדרה אובייקטיבית של הון; מהלכי מדיניות אשר מגיבים לבעיות חברתיות אינם יכולים להיות בגדר נכון או לא נכון; ואין משמעות לדיבור בדבר ״פתרון אופטימלי״ לבעיות אלו... גרוע מכך - אין בנמצא פתרונות במובן של תשובות החלטיות.<ref>Rittel, H.W.J., Webber, M.M. Dilemmas in a general theory of planning. Policy Sci 4, 155–169 (1973). מתוך תקציר המאמר. </ref></blockquote><br />{{דוגמא}}
== מאפיינים של בעיות סוררות ==
* השקעה של משאבים רבים ללא שינוי משמעותי בתוצאות
== למה אנחנו חווים בעיות סוררות? ==
== מה נוכל לעשות בהתמודדות עם בעיות סוררות? ==
== לקריאה נוספת ==
* [[אתגר הסתגלותי]]
{{הערות}}
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:חשיבה מערכתית]]
== ההיסטוריה של המושג ==
ה[[מושג]] צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג לראשונה על ידי צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60, ופותח על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין וובר, שהעמיקו את ההבחנה <blockquote>החיפוש אחר בסיס מדעי להתמודדות עם בעיות מתחומי המדיניות הציבורית נועד להכשל בשל הטבע של הבעיות הללו. אלו בעיות ״סוררות״, בעוד שהמדע התפתח כדי להתמודד עם בעיות ״מאולפות״ (tame). לא ניתן להגדיר ולתאר באופן תחום בעיות מדיניות. יתרה מכך, בחברה פלורליסטית אין שום היבט שהוא בגדר טוב משותף שאין אודותיו עוררין; אין הגדרה אובייקטיבית של הון; מהלכי מדיניות אשר מגיבים לבעיות חברתיות אינם יכולים להיות בגדר נכון או לא נכון; ואין משמעות לדיבור בדבר ״פתרון אופטימלי״ לבעיות אלו... גרוע מכך - אין בנמצא פתרונות במובן של תשובות החלטיות.<ref>Rittel, H.W.J., Webber, M.M. Dilemmas in a general theory of planning. Policy Sci 4, 155–169 (1973). מתוך תקציר המאמר. </ref></blockquote><br />{{דוגמא}}
== מאפיינים של בעיות סוררות ==
* השקעה של משאבים רבים ללא שינוי משמעותי בתוצאות
== למה אנחנו חווים בעיות סוררות? ==
== מה נוכל לעשות בהתמודדות עם בעיות סוררות? ==
== לקריאה נוספת ==
* [[אתגר הסתגלותי]]
{{הערות}}
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:חשיבה מערכתית]]