האופק הארגוני הוא מכלול העשיה והחשיבה המקיף את הארגון ומגביל את יכולתו ואת היכולת של העובדים בו בהיבטי חשיבה ופעולה. התחומים של [[ניהול חדשנות]], ו[[ניהול המשאב הקוגניטיבי]] מבקשים לעצב מחדש את האופק הארגוני כך שידע לתת מענה לאתגרים הקיימים.
==אופק - מקורות המושג==
אופק הוא מערכת התייחסות המעשית שהאדם ארוג בתוכה ומתוכה נשאבת המשמעות האישית והקבוצתית של הדברים. המטאפורה של האופק איננה ביחס למקום אליו אני הולך אלא האופק שמקיף אותנו מכל העברים ובשל כך חוסם את גבול הראיה שלנו. כמו באופק הנראה, שאנו יודעים שאם נמשיך הלאה, נראה אופקים חדשים, אך נאבד את האופקים שאנו נמצאים בהם כיום כך גם באופק של ההווה והתפיסה שלנו:
{{מסגרת|ברמה הארגונית האופק הוא מכלול ההתרחשויות והתפיסות שמכוננות את דרכי החשיבה הייחודיות לאותו ארגון. האופק הוא הגורם הכולא (גבולות המובן מאיליו) והמאפשר (מרחב הפעולה) של הארגון.}}
===רקע והשפעה===
{{תמונה|https://lh3.googleusercontent.com/-sWbir8a1IRc/U8UsquYdPuI/AAAAAAAACNo/Iu5iMWySQdQ/w1247-h382-no/IMG_20140715_162207.jpg|אופק - מרחב פעולה ומגבלה תפיסתית|}}
מושג האופק נהגה על ידי הפילוסוף [[wiki:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ופותח בהמשך על ידי תלמידו [[wiki:מרטין היידגר|מרטין היידגר]] שלקח את המושג למרחבים [[wiki:אקזיסטנציאליזם|הקיומיים]] של ההוויה האנושית.