שינויים

==מקורות המושג==

מערכה הינה חלק מקמפיין (campaign): כלומר בעוד למערכה יש גבולות ברורים (במרחב ובזמן)ומוגדר מצב סיום וניתן להסביר כיצד מגיעים אליו באמצעות רעיון מרכזי, בקמפיין יש מספר מערכות, בדירוג או במקביל, וההישג הנדרש שלו עמום וכללי, הכמו [[אופק]].

#'''[[גבולות המערכת]]''' - בירור מה ההקשר היחודי בו מתקיים הדיון, מי השחקנים הרלוונטיים, מדוע המערכה נדרשת דווקא עכשיו, מה ניתן ללמוד מהעבר על התמודדות עם אתגרים דומים, מסגרת הזמן ואילוצים שקיימים למעצב המערכה, הגדרה של תכלית אסטרטגית, כלומר ישראל והבעייה - הגדרת תכלית אסטרטגית (או מי שמעל מעצב את המערכה), מתחים של ישראל, איפיון מגמות בתחום בו עוסקת המערכה ועוד. התיחסות לסביבה האסטרטגית בה מעוצבת המערכה. אפיון גבולות המערכת מתייחס לכל הנושאים אשר משפיעים על המערכה ואין למעצב המערכה אפשרות להשפיע עליהם.

#'''רציונל היריב''' - במערכה צבאית יש יריב/אויב אשר פועלים מולו. כשמבררים את מאפייניו המערכתיים של היריב אין הכוונה להיבטים של מיקום או לסקירה של שמות מפקדיו אלא לאפיון תורפותיו וחוזקותיו המערכתיות, ניסיון לאתר את מרכזי הכובד שלו שפגיעה בהם תערער את הגיונו ותוציא אותו משיווי משקלו. מה הן ההפיסות האופרטיביות של היריב, כיצד יגיב אם נפעל מולו, מתחים שקיימים אצל היריב ואשר ניתן לנצלם. מהו הרעיון האסטרטגי או האופרטיבי לאוא פועלת המערכת היריבה. מה הן מערכות המשנה של המערכת היריבה. כאשר דנים במערכה במובניה האזרחיים והארגוניים ניתן להתייחס למערכת שכנגד, זו שמחוץ לארגון ולמול מתחרים קיימים ופוטנציאליים. <!--(מהו היריב במערכה ארגונית? ברי כי התשובה לכך אינה ברורה (האם זו ההנהלה? האם הזרם המרכזי בארגון? האם ארגון אחר?)-->אולם התיחסות להנהלה למשל כאל "יריב" בעייתית ועלולה ליצור קושי, לכן ראוי לחפש מושג אחר ב"מערכה ארגונית" מאשר יריב/אויב.

<center>

==טבלה של [[חשיבה מערכתית#שמעון נווה|שמעון נווה]] - בין הסביבה המערכתית והטקטית (2005)==

חיילים ומפקדים זוטרים

|}

{{חשיבה-מערכתית}}

[[קטגוריה:מערכה]]

[[קטגוריה:ניהול]]