תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 203 בתים ,  02:42, 22 בדצמבר 2020
אין תקציר עריכה
*[https://theanarchistlibrary.org/library/hakim-bey-t-a-z-the-temporary-autonomous-zone-ontological-anarchy-poetic-terrorism הספר המלא באנגלית]|ציטוט=האם אנו, החיים בהווה, נדונו לא לחוות לעולם אוטונומיה, לעולם לא לעמוד ולו לרגע אחד על פיסת אדמה שרק חופש שולט בה? האם אנו מצטמצמים לכדי נוסטלגיה לעבד או נוסטלגיה לעתיד? האם עלינו להמתין עד שהעולם כולו ישוחרר משליטה פוליטית אף לפני שאחד מאיתנו יוכל לטעון שהוא יודע מהו חופש?
ההיסטוריה אומרת שמהפכה מגיעה ל"קביעות" או לפחות למשך, בעוד שההתקוממות היא "זמנית". במובן זה, התקוממות היא כמו "חווית שיא" בניגוד לתודעה וחוויה רגילות. בדומה לפסטיבלים, התקוממויות אינן יכולות להתרחש כל יום – אחרת הן לא היו "בלתי רגילות". אך רגעים אינטנסיביים כאלה מעניקים תורה ומשמעות לחיים בכללותם. השאמאן חוזר – אינך יכול להישאר על הגג לנצח – אך הדברים השתנו, התרחשו מפנים והתמזגויות – נוצר שינוי.|איך=|קטגוריות=חשיבה מערכתית, חופש, התהוות|הטיית כותב=|שפה=}}
{{ספר|כותרת=המבנה של מהפכות מדעיות|הטיית כותב=|כותב=תומאס קון|עמודים=|שנה=1962|דירוג=4.5|תמונה=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/5/58/Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg/309px-Hamivne_shel_mahapechot_madayiot.jpg|שפה=|המלצה=נכסי צאן ברזל, כדאי מאוד לקרוא (לא מעט חלקים מאוד מדעיים).|תוכן=ספר פורץ דרך בתחום הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדעים, אשר נכתב על ידי ההיסטריון האמריקני תומאס קון. הספר, אשר פורסם בשנות ה-60 של המאה ה-20, חולל מהפכה בהתייחסות הרווחת לתהליך ההתקדמות במדע, והשפיע באופן עמוק על תחומים נרחבים אחרים, בין השאר בהקשרי הניהול והחשיבה המערכתית. זאת, בראש ובראשונה סביב מושג ה[[פרדיגמה]] אותו הציב בקדמת הבמה, ואשר לאורו מתואר תהליך ההתקדמות במדע כתהליך לא-רציף של קפיצות פרדיגמטיות.|קישורים=* [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות]]
* [[פרדיגמות ארגוניות]]|ציטוט=כדי שפרדיגמה תוכל בכלל לנצח, היא חייבת לרכוש כמה תומכים ראשונים, אנשים שיפתחו אותה עד לנקודה שבה יכולים להיווצר ולהתרבות טיעונים מוצקים. ואפילו טיעונים אלה, בבואם, כל אחד מהם בנפרד איננו מכריע. כיוון שמדענים הם אנשים הגיוניים, ישכנע בסופו של דבר טיעון זה או אחר רבים מהם. אבל אין שום טיעון בודד המסוגל, או החייב, לשכנע את כולם. השינוי אינו מתרחש בהמרה קבוצתית אחת של האמונה, אלא בדרך של תזוזה גוברת והולכת בחלוקת הנאמנויות המקצועיות.|איך=מיכאל שפירא (היום פרופ׳) אמר לנו שחייבים לקרוא אותו מכריכה לכריכה (צדק)|קטגוריות=פילוסופיה של המדע,פרדיגמות,קוגניציה ארגונית}}{{ספר|כותרת=מה לאומי בביטחון הלאומי?|הטיית כותב=|כותב=[[גרשון הכהן]]|עמודים=|שנה=2015|דירוג=4|תמונה=https://i1.wp.com/www.national-security.org.il/wp-content/uploads/2016/04/national-security.jpg|שפה=|המלצה=|תוכן=הספר מציע מבט מערכתי מרענן על שלל סוגיות הקשורות לביטחון הלאומי הישראלי - מערכת היחסים בין העם, הדרג הצבאי והדרג המדיני, היחס בין שאלות התועלת הכלכלית והאינטרס הלאומי ועוד. הספר אמנם עוסק בשאלות הביטחון אך רלוונטי מאוד לשאלות ציבוריות הרבה מעבר לצבא ולביטחון.|קישורים=* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/113632.pdf על ביטחון ועל אמונה] ד״ר פנחס יחזקאלי, מערכות.|ציטוט=|איך=הקדשה מהמחבר 🙂|קטגוריות=ביטחון לאומי, אסטרטגיה, מדיניות}}
[[category:באנר]]
[[category:Noscroll]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/9859"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.