הממשי

הקיים, בניגוד לרובד המוצהר, הוא הרובד שמתקיים בפועל בארגונים. בין הרובד הקיים והרובד המוצהר מתקיימים יחסי גומלין אך לעולם לא התהיה חפיפה מלאה. ברמת הידע, הבינה היא החלק בארגון שמבטא את הקיים.
הבעיה למול הרובד הקיים היא שקל מאוד 'להסתנוור' מהרמה המוצהרת, שתמיד מתוארת במלים ברורות ובניסוחים מגובשים, ואילו החשיפה לרובד הקיים מצריכה נוכחות וקשב בתוך שגרת העבודה של הארגון. בשל כך, מנהלים כמו גם יועצים, שלא פעם מצויים מחוץ לשגרת העבודה בארגון, מתקשים להבין את הקיים, ולאור זאת מתקשים להבין את החוזקות ונקודות התורפה שנובעות ממנו.

הרובד הקיים והאסטרטגיה

כאשר ניגשים לפיתוח אסטרטגיה ארגונית, לרובד הקיים יש חשיבות מכרעת בשני מובנים:

• הקיים הוא כר העבודה של הארגון כיום, וכל שינוי חייב להבנות מתוך מצב היכולות הקיים, גם אם רוצים להרחיבו.
• בקיים, ובידע הגלום בו (הבינה), מצויים כיווני חשיבה ראשוניים רבים שניתן לפתח ולהרחיב כדי ליצור אסטרטגיה רלוונטית, לגיטימית, ובת ביצוע, ובה בעת כזו שהינה חדשנית ומקורית.