הסמינר של בן גוריון

הסמינר של בן גוריון הוא כינוי לתהליך חשיבה אסטרטגי מואץ שקיים שנערך של ידי מנהיג מוסדות הישוב ולימים ראש הממשלה הראשון של ישראל דוד בן גוריון בתהליך המעבר מיישוב למדינה. תהליך הלמידה זכה לכינוי "הסמינר של בן גוריון" וכן "הסמינר ברחוב קק"ל" ‏‏.

שלוש תקופות הלמידה של בן גוריון

אף שעל פי רוב מתחייסים רק אל הסמינר של 47', הרי שאת תהליכי הלמידה המואצים של בן גוריון אפשר לחלק לשלושה מופעים שונים, שהתקיימו בתקופות מובחנות והציגו להם מסקנות שונות בתכלית:

• 39'-36' - לנוכח המרד הערבי והמדיניות הבריטית לאורו, משנה בן גוריון את הגישה הבטחונית שלו ושל הישוב.
• מרץ-יוני 47' - בן גוריון מתכנס לתהליך למידה בסיסית בעצימות גבוהה בו הוא בוחן את שאלת הביטחון במציאות של מעבר מישוב למדינה. בן גוריון שואב ידע רב מלוחמי מלחמת העולם השניה, ולמעשה מעניק בכורה לפורמליסטיקה של הצבא הבריטי על פני יכולות האלתור והגמישות שאפיינו את הפלמ"ח. על כך נכתב:

	במהלך תקופה זו - מ-26 במארס עד 6 במאי, ולאחר מכן מסוף מאי עד תחילת יוני - נפגש בן גוריון, בעיקר בביתו בשדרות קרן קיימת 17 בתל אביב (כיום שדרות בן גוריון), עם עשרות ממפקדי ההגנה. הוא מילא מחברות שלמות בנתונים על מפקדים בכירים יותר ופחות, שיטות אימונים, כלי נשק, מצבורי תחמושת ואפשרויות ייצור ורכישה ויצא לסיורים. מסקנותיו, כפי שנמסרו לצמרת ההגנה באמצע יוני, גרמו ל"רעידת אדמה" שהדיה נשמעו עוד תקופה ארוכה.
– המחברת השחורה של הזקן, מרדכי נאור, אתר הארץ

• אוגוסט-אוקטובר 53' - בן גוריון מנצל חופשה בת שלושה חודשים לכינוס תהליכי הלמידה שהתקיימו בצבא עד לאותו הרגע לכדי גישה כוללת, שבעיקרה ממשיגה את מה שפותח בכל הרמות של המערכות הביטחוניות עד לאותה שעה. בסוף התהליך הוא מציג בפני הממשלה מסמך המסכם את הלמידה, ומכונה לעתים "מסמך 18 הנקודות" לאור סיכום המסמך.

הנחות היסוד של בן גוריון

בן-גוריון, למעשה, נסמך תהליכי הלמידה המאוחרים על הנחות היסוד לפיהן:

1. האחריות הבלעדית על בניינה ובטחונה של האומה מצויה בידי המדינה ומוסדותיה;
2. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי היא מרכז הלאום;
3. האתגר הפנימי המרכזי של ישראל הוא היתוך האומה;
4. המדינה תעמוד בפני איום קיומי הנובע מ:
   • מיעוט משאבי המדינה (בקרקע, במשאבי טבע ובהון כלכלי);
   • מציאות של מעטים מול רבים.

אל מול הנחות אלו, התאימה המערכת בראשות בן גוריון מענה משולב. מענה זה כלל, בין השאר, את המרכיבים הבאים:

• הקמת ובניית צה"ל כצבא העם המעלה על נס את כור ההיתוך, ומבוסס על שירות חובה קצר ושירות מילואים ממושך;
• תפיסת הפעלה צבאית הגורסת הכרעה מהירה והעברת הלחימה לשטח האויב;
• חוזה בלתי כתוב עם יהדות העולם לתמיכה כלכלית ופוליטית במדינה;
• ברית אסטרטגית עם מעצמה עולמית
• ברית פריפריות באזור.

קריאה נוספת

• המחברת השחורה של הזקן, מרדכי נאור, אתר הארץ
• יסודות תפיסת הביטחון של ישראל