כלכלה התנהגותית בעיצוב מדיניות
הכלכלה ההתנהגותית (מאנגלית: Behavioral Economics) היא גישה בעולם הכלכלה העוסקת בקשר שבין הפסיכולוגיה וההתנהגות הכלכלית ברמה הפרטית והשפעותיה הציבוריות. החידוש המשמעותי של הגישה נעוץ באתגר שהיא מציבה לרעיון הרציונליות עליו התבסס רוב הדיון הכלכלי עד להופעת הגישה במהלך שנות ה-70׳ של המאה ה-20. כלי הכלכלה ההתנהגותית משמשים בשנים האחרונות מהלכים אופרטיביים בעולם העסקי והציבורי בניסיון לקדם שינויים בקרב צרכנים ובהתנהלות הציבור בהתבסס על הבנות מתחום הפסיכולוגיה של הפרט והקבוצה.
רקע
הכלכלה ההתנהגותית התפתחה החל משנות ה-40 של המאה הקודמת והיא משלבת תובנות מעולם הפסיכולוגיה הקוגנטיבית עם קבלת החלטות כלכליות. הגישה עסקה רבות במיפוי הגורמים פסיכולוגיים המשפיעים על קבלת החלטות של פרטים, ומדגימה כיצד התהליך מושפע ממנגנונים תודעתיים ואישיותיים מורכבים.
תורת הערך
_(cropped).jpg)
כך למשל, תורת הערך שפיתחו כהנמן וטברסקי שעוסקת באופן בו אנשים מעריכים את התועלת הנגרמת מן הבחירות שלהם. לפי תורת הערך ההערכת התועלת מפעולה מסוימת איננה קבועה אלא מושפעת ממידת הוודאות של התוצאות וממסגור התוצאות במונחי רווח או הפסד.
כלומר, כהנמן וטברסקי מצאו במחקריהם כי אנשים מייחסים להפסדים משמעות רבה יותר מאשר לרווחים ולכן הבחירות של הפרט יהיו שונות כאשר הוא עומד לפני מה שהוא תופס כרווח או כהפסד. כאשר פעולה מסוימת נתפסת כמייצרת הפסד פרטים יטו לקחת סיכונים גבוהים יותר כדי למנוע אותו, ואילו מול חוויה של רווח פוטנציאלי רמת הסיכון הננקטות יהיו נמוכות יותר בהשוואה. התנהלות זו שתוארה כלא רציונלית (אין משמעות גדולה יותר להפסד על פני רווח) מבוססת על הטיות פסיכולוגיות מובנות בקרב בני אדם.
הטיית ההווה
דוגמה נוספת להטיה פסיכולוגית המשפיעה על בחירות כלכליות היא הטיית ההווה. מחקרים רבים מצאו כי מרחק הזמן בין הפעולה לתוצאה משפיע על קבלת ההחלטות . אנשים נוטים להעדיף תוצאה פחות איכותית אך כזו שתינתן באופן מיידי על פני תוצאה טובה יותר בטווח הארוך שנתפסת כבעלת ערך מופחת.
לאפקט זה ישנן השלכות כלכליות משמעותיות על התנהגות צרכנים כמו משיכת יתר בכרטיסי אשראי, חיסכון פנסיוני לא מספק ועוד.
שימוש בכלי הכלכלה ההתנהגותית בעיצוב מדיניות
בשנים האחרונות ישנו ניסיון גובר של ממשלות וארגונים שונים לייצר תמריצים יעילים יותר שישפיעו על התנהגות ובחירות של אזרחים בעזרת תובנות המגיעות מעולם הכלכלה ההתנהגותית.[1] זאת, לצד המשך השימוש בסל הכלים הקלאסי באמצעותו מנסות דמוקרטיות לעצב התנהגות אזרחית דוגמת רגולציה, אכיפה, חינוך והנגשת מידע לאזרחים.
דוגמה בולטת לשימוש בתובנות הכלכלה ההתנהגותית בתחום הפיננסי היא התוכנית האמריקאית "חסוך יותר מחר". התוכנית נועדה לעודד עובדים להגדיל את סכום הכסף המופרש לחסכון הפנסיוני שלהם, והיא פעלה באמצעות התחייבות לגידול קבוע של שיעור ההפרשה לפנסיה כפונקציה של עליה עתידית בשכר.
הבחירה לעודד הפרשה עתידית, על חשבון כסף שאיננו מצוי כרגע בידי העובדים נועדה למתן גם את שנאת ההפסד, וגם עם הקושי לוותר על צריכה בהווה לטובת העתיד.[2] באמצעות שימוש בגישה הצליחו חוקרים להראות עליה של פי 3 בשיעור הכספים הנחסכים בתוכניות הפנסיוניות.[3]
הערות שוליים
- ↑ תובנות התנהגותיות לטיוב עבודת הממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2019
- ↑ Richard Thaler & Shlomo Benartzi, Save More Tomorrow: Using Behavioral Economics to Increase Employees Saving, Journal of Political Economy, Vol 112, S1.
- ↑ Save More Tomorrow, A simple plan to increase retirement saving, September 01, 2004
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יערה אהרוני-פוגל. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יערה אהרוני-פוגל, כלכלה התנהגותית בעיצוב מדיניות, מאגר הידע של דואלוג, 2022.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.