מודל רכיבי הפעולה האסטרטגית

מודל רכיבי הפעולה האסטרטגית הוא מודל אנליטי דסקריפטיבי מדומיין שמתאר את רמות החשיבה וההוויה השונות במסע האסטרטגי. הוא נוצר כדי לסייע בדיוני חשיבה בשל ההפיכה של המושג אסטרטגיה למושג מטריה שמייצר זיהום מושגי . המודל בנוי מארבעה רכיבים: אסטרטגיה, אופרו-סטרטגיה, אופרציה, אופרו-טקטיקה וטקטיקה, כל אחת עוסקת בתוכן שונה ביחס לארגון עליו מבקשים להחיל צורת פעולה שונה ומנסה לענות על שאלות מסוגים שונים.

רכיבי המודלרכיבי המודל

הרכיב האסטרטגי עוסק בשאלות מסוג ״לאן נרצה ללכת?״, ״מדוע שנרצה ללכת?״, ״מה סיבת קיומנו״ ושאלות דומות.

הרכיב האופרו-סטרטגי עוסק בשאלות הצורה שמביאה לידי ביטוי את מימוש ההגיונות האסטרטגיים. היא תעסוק בשאלות מסוג ״כמה יחידות ארגוניות?״, ״אילו סוגים של יחידות?״, ״כיצד יתפרסו הכוחות בשטח?״, ״מה רמת הביזוריות והריכוזיות בין המטה לשטח?״, ״מה המשילות הראויה לקבלת החלטות מסוגים שונים?״ ושאלות דומות

הרכיב האופרטיבי עוסק בשאלות ובבנייה של סדרי חיים בתוך הצורה הממומשת. הוא ישאף לענות על שאלות מסוג ״אילו נהלים נצטרך?״, ״מה התהליכים העסקיים המרכזיים שלנו?״, ״מהי שרשרת הערך המרכזית ומה היא כוללת?״, ״מה הדרך האפקטיבית ביותר להעביר את המשאבים מנקודה א׳ לנקודה ב׳?״ וכן ביצוע בפועל של אותן שאלות בצורת תהליכי עבודה, נהלים, דו״חות תפעוליים וניהוליים, ניתוח נתונים, ניהול הידע, בניין הכח וכיוצא בזאת. זה הרכיב ׳הכבד׳ ביותר בארגון מבחינת הזמן, המשאבים והקשב שהוא דורש ביום-יום, והוא מכונה גם ״השוטף״. האופרציה היא האויב הגדול ביותר של אסטרטגיה מתהווה כיוון שהיא הוכחה חיה להצלחה של האסטרטגיה הנוכחית  ואילו האסטרטגיה המתהווה גוזלת קשב ומשאבים אך אין לה הוכחת היתכנות ברורה.

הרכיב האופרו-טקטי עוסק בשאלות אודות כלים נדרשים לביצוע המשימות השוטפות שהארגון נדרש אליהן, שנגזרות משלושת הרכיבים שצויינו לעיל. היא תשאל שאלות בנוגע ליעילות ולאפקטיביות של הכלים ביחס למשימה, דוגמת ״מה הגיליון האלקטרוני המהיר ביותר לעיבוד מאה אלף שורות?״, ״אילו כלים מאפשרים עבודה משותפת?״, ״אילו חימושים יהיו האפקטיביים ביותר להשמדת מבני טרור ממטוס מסוג מסויים?״, ״איזה רוס״ר הוא העדיף בלחימה הררית ואיזה בלחימה אורבנית?״ ושאלות דומות

הרכיב הטקטי עוסק בשאלות של תפעול הכלים כהלכה ועונה על שאלות מסוג ״מהן חמש נקודות האחיזה?״, ״איזו פונקציה מסכמת את מספר האותיות בטור?״, ״איך מנחיתים מטוס?״ ושאלות דומות. היא יכולה גם לענות על שאלות מורכבות יותר הקשורות לשימוש בכלים לטובת המשימה כמו ״כיצד לכבוש גבעה?״ אך עיקרה מתעסק בתפעול המשאבים עצמם ולא באילו כלים יש למשאבים, או מה הפרוצדורות המאפשרות את יישום הכלים.

יישומיםיישומים

את המודל ניתן להטיל על מסגרת קינפין כדי להחליט האם להשתמש בה כמסגרת טורית של חשיבה וביצוע (מתאים לעולמות מורכבים-פשוטים), או כמסגרת פלואידית של חשיבה וביצוע באופן בלתי טורי (מתאים לעולמות סבוכים-מורכבים). אם המודל מוטל על העולם הסבוך, יש רכיב נוסף שמתווסף והוא הקשב האסטרטגי. עיצוב של אסטרטגיה מתהווה בעולמות סבוכים היא לא מהלך לוגי פילוסופי שנעשה בחדר סגור (בלבד), אלא מתיימרת לעצב את המציאות ברכיבים השונים, בהתאם להבנות האסטרטגיות שקיימות באותה העת.

דוגמה

אם נוצרה הבנה שעיקרון אסטרטגי נצרך היא יכולת לטהר שטח במהירות, אזי הקשב האסטרטגי יכול להתבטא ברכישה מהירה של ציוד הנדסי כבד והכשרת אנשים לשימוש בו במקביל להוספת תקני מפעילי צמ״ה ביחידות השדה ושינוי הפקודות בהתאם. זו דוגמה לאיך הבנה אסטרטגית משפיעה מייד על שאר רכיבי המודל באופן בלתי טורי ובצורה שאינה משנה את כל הארגון כולו אלא רק חותרת לשינוי מציאות מהיר ומיידי שבהמשך ישנה את אופן הפעולה של הארגון כולו. כך למשל צה״ל בעקבות מלחמת התקומה עבר למודל של בט״ש בלבנון באמצעות גיחות אוויריות, והן בעזה והן בלבנון עבר למודל של שיטוח מלא, אך בשתי הדוגמאות הדבר לא נעשה מתוך מחשבה אסטרטגית ׳טהורה׳ של דיוני חשיבה לקראת תר״ש מסודר בצבא. שתי הדוגמאות הללו נוצרו בעקבות מבוכות מובהקות תוך כדי לחימה ופתרון בעיות מובהקות, אך השאיפה היא להצליח לייצר אותן גם בשעות שבהן המבוכה סמויה ופער הרלוונטיות נמצא לפני הפתעה בסיסית.  

הרכיבים האסטרטגיים והאופרו-סטרטגיים הם רכיבים של קוגניציה בעיקרם. הרכיבים האחרים הם רכיבים משולבים של קוגניציה וביצוע.

הרכיב האסטרטגי מנביט את קיומו של כל ארגון באשר הוא. פעמים רבות הוא הופך לטקסי גם כשאין צורך ממשי בעולם, ומומר בדיונים אופרו-סטרטגיים במסווה של דיונים אסטרטגיים. כיוון שהוא נולד מתוך בעיות בעולם, הוא מובהק בשעת לידתם של ארגונים, אך הופך סמוי מרגע שהאופרציה עומדת על כנה ומספקת תוצאות משביעות רצון, אשר מסדרות את המציאות בצורה ברורה ופשוטה להבנה. סמייתו של הרכיב האסטרטגי היא סיכון לארגונים שפועלים במציאות משתנה תדיר בשל הסכנה לפערי רלוונטיות שהופכים להפתעות בסיסיות, ולכן יש חשיבות להשקעה בלימוד של זיהוי מבוכות והפניית קשב ממוקדת אליהן בזמן אמת.

לקריאה נוספתלקריאה נוספת

• ניהול המשאב הקוגניטיבי

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי מתן רוטמן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

מתן רוטמן, מודל רכיבי הפעולה האסטרטגית, מאגר הידע של דואלוג, 2026.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.