ההיבט הרגשי של הנחיית סדנה בעולם הסבוך

סדנאות שנועדו לסייע בהתמודדות עם אתגרים הסתגלותיים ועם שאלות שעדיין נעדרות ניסוח מדויק, הן סדנאות רוויות במבוכה ובחוסר נוחות. למעשה, אנו מכוונים באופן מודע ליציאה מאזור הנוחות. לרוב, כדי לגרום לקהל לצאת מאזורי הנוחות התפיסתית שלו ביחס לאתגרים הנידונים, מנחה הסדנה עצמו כפוי לשהות באי-נוחות ולהכיל אותה. מכאן, שניהול סביבת הלמידה מתנקז לניהול הרגשי העצמי של המנחה ויכולתו לרתום את המנעד הרגשי שלו משפיע על הסדנה. להמחשה:

הקבוצה הולכת ונבנית סביב הבנות משותפות

מה עושים אחרי שפתחנו את הסדנה וערכנו דיון גילוי משותף עם הקהל? אחד העוגנים המתודולוגיים שלנו מחייב הקלדה של כל מה שנאמר בדיון. בהפסקה שלאחר דיון הגילוי הראשוני אפילו המשגנו את הדברים ואפילו קיבצנו את ההמשגות לאשכולות. אך מהי בכלל מטרתו של השלב הבא בסדנה? איך מתקדמים מכאן?

במקרים רבים, המעבר בין שלב הגילוי הראשוני לשלב ההתייחסות להמשגות – המעבר משלב התמרה מסדר ראשון לשלב התמרה מסדר שני – מלווה בדקות של שקט ושל מבוכה. זהו חלק מובנה מהתהליך. הקהל אינו מורגל בדפוס למידה זה. דפוס הלמידה הזה מאלץ את הקהל להתמודד ולקחת אחריות על דברים שנאמרו.

בחיים, רק לעתים רחוקות אנו נדרשים לקחת אחריות על שטף דברים שנאמרים על ידינו בהיסח הדעת. הקונוטציות של העמידה מול מה שאמרת נמצאת לרוב בצד השלילי של העולם – אם בהתייחסות לציטוטים בתקשורת ואם בבתי משפט. ההמשגה מאפשרת להוציא את הממד הקונקרטי והנוקדני של הציטוט, אבל כן להתייחס למשמעויות היסוד שאינן מנותקות מן הרעיון כפי שהן נאמרו. מצד אחד התהליך מפתה את הנוכחים לדבר באופן חופשי וזורם בשלב הראשון ומצד שני התהליך מאלץ את הנוכחים לקחת אחריות על שאמרו בהיסח הדעת ולנכסם.

ניגודיות זו יוצרת מבוכה. המבוכה מתועלת אל דמות הסמכות בחדר, הלא היא המנחה, כצפייה או כביקורת והימנעות מן התהליך. כאן נדרשת הכנה מנטאלית של המנחה ואמונו בתהליך. פתרון/התמודדות/הכלה נאותים של שלב זה יביאו לגילויי מנהיגות ובעלות על הדיון מצד הקהל. הקהל יתחיל לקחת אחריות ואף בעלות על ההמשגות המוצגות. המשך התהליך יהיה בהצעת המשגות מסדר גבוה יותר – הקהל יבין את משחק ההמשגה בעולם סבוך, יחווה תחושת הבנה עמוקה יותר ביחס לאתגרים הראשוניים ויתחיל להתגבש כקבוצת למידה/משימה.

ביחס ליחידים יש כאן הזדמנות לזכות בהבנות חדשות ביחס לאתגר האישי ובתחושת שותפות גורל עם אנשים נוספים ביחס לאתגרים דומים; ביחס לקבוצה כולה, הרי שזהו תהליך הבנייה של הקבוצה – נוצרת כאן הסכמה על האתגרים המשותפים של הקבוצה ועל מיקוד המשך תהליך הלמידה.

לקריאה נוספת

השאר תגובה