תהליך אסטרטגי עם חברות וארגונים נע לרוב בין שני קטבים: האופק – החזון אליו אנו שואפים, הפסגה העסקית אותה אנו רוצים לכבוש. כוח
לסדנאות אסטרטגיות יצא שם רע בקרב חלק מהגופים שאנחנו עובדים איתם. התחושה של לא מעט מן המשתתפים היא שמדובר בטקס חסר השפעה במהלכו
אתה שוכר חברת ייעוץ אסטרטגי שתעשה לך אסטרטגיה. החברה מגיעה, ואחרי תהליך משותף מציגה בפניך את השחקנים המשמעותיים בשוק, המתחרים המיידים שלך, נתח
פסיכולוגית: איך היה השבוע שלך חברת ייעוץ גנרית? חברת ייעוץ גנרית: אני לא יודעת, קמתי בבוקר, לבשתי רשמי, קניתי קפה בארקפה, עליתי למשרד בעזריאלי.
העשור האחרון התאפיין במשברים ושינויים לרוב. מתוך החיפושים אחרי הסיבתיות לזעזועים הללו, נולדה תנועה קטנה, שקראה תיגר על החיפוש לסדר אנושי. בתחום הפסיכולוגיה
אני לא חובב גדול של ספרי ניהול. הפער בין ההבטחה הגדולה שעל הכריכה, התוכן הדליל שבפנים והנחות היסוד הסמויות השקופות כל כך מכריע
התפיסה היהודית של הזמן מציבה את המועד החוזר כנקודה בה אנו נדרשים לבחון את מעשינו: בכל יום לפני השינה – לבחון את מעשי
האם ניתן ללמוד אסטרטגיה? האם ניתן להעשיר את הכלים האסטרטגיים שבידנו? כיצד ניתן לחשוב מעבר למה שאנו יודעים? הפוסט מביא תמלול מתוך הפודקאסט
ההוגה ישעיהו ברלין טבע במסתו המפורסמת "הקיפוד והשועל" את ההבדל בין הקיפוד היודע הכל על תחום מסוים, לבין השועל היודע מעט על נושאים
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
כלי נגישות