הזיהום המושגי של החדשנות

ה-Harvard Business Review פרסם לאחרונה מאמר קצר על הקושי של ארגונים להטמיע תהליכי חדשנות. המאמר מתחיל מציטוט מחקר של מקינזי לפיו 84% מן המנהלים בתאגידים מאמינים כי חדשנות היא המפתח לצמיחה שלהם אולם רק 6% מסופקים מיכולות החדשנות של הארגון שלהם. אנשי מקינזי, כמובן, ישכנעו אותנו שלהם יש פתרון לבעיה האמורה. להמשך קריאה

מעבר ל-SWOT – הרצאות ומצגות

ב-8 ביוני ערכנו בשיתוף עם יוסי קורן כנס בנושא אסטרטגיה, שינוי ומנהיגות באי-וודאות בקמפוס גוגל. אנו מודים לכל מי שהגיע. ניתן לצפות בהרצאות באתר הכנס:

גרשון הכהן – במה מנהלים עסוקים ובמה כדאי שיתעסקו?

גרשון הכהן עוסק בשאלה מה בין ניהול המכוון ליעילות לניהול ומנהיגות המכוונים להסתגלות. לטענתו, מול שינויים דרסטיים בסביבה – נדרשת יכולות ניהוליות אחרות לגמרי. להמשך קריאה

על השילוב בין למידה לניהול פרויקטים

מזה זמן מנסים לשלב בבתי ספר ובמסגרות חינוך שונות למידה באמצעות פרויקטים (Project Based Learning). הרציונל הוא לעורר בתלמידים את הדחף ללמוד מתוך התמודדות עם שאלות חקר פוריות, שאלות מעוררות חשיבה שאין להן תשובה אחת נכונה, ומצריכות מן התלמידים חקר על פני תחומי דעת מגוונים והתכנסות לייצור תוצר מוחשי. הנחת העבודה היא שלמרות שבדרך זו תהליך רכישת הידע הוא ארוך יותר, הידע הנרכש ייחרט בתודעת התלמידים. בנוסף, יתכן שיש בכך כדי לקרב בין ההתנסות החוץ בית-ספרית של התלמידים לבין אירוע הלמידה המתקיים בין כתלי בית-הספר. להמשך קריאה

להתרגל לעבוד באקוסיסטם

ניהול בעולם מורכב

אנחנו מצויים לקראת סיום של פרוייקט במסגרתו בחנו יחד עם הנהלה של עמותה גדולה את האסטרטגיה וגישת ההשפעה שלהם כיום. בתהליך הלמידה שלנו, פגשנו (שוב) את המאמר "Creating High Impact Nonprofits". המאמר מבוסס על הספר Forces for Good ונחשב לטקסט מוכר ומשפיע בשדה החשיבה אודות ניהול ארגונים ללא מטרות רווח. המחקר שמאחורי המאמר בחן 12 ארגונים שסומנו כמשפיעים מאוד ומתוך המפגש עמם מחלץ את ההבנות המשמעותיות אודות השאלה מה גורם לארגון להיות משפיע. להמשך קריאה

קבוצות למידה באלביט – חיים רוסו בכנס תרבות של חדשנות

הערה

באלביט יש הרבה מאוד דיסציפלינות שעושות דברים דומים ויותר מזה שיש כפילויות יש ידע שהולך לאיבוד כי עובדים בפיצול. אז באנו ואמרנו – והזכויות לעדנה – נקים קהילות ידע עם קהילות של מובילים בכל תחום בנפרד. ובדרך הזו תהיה הפריה הדדית והארגון 'יתיישר' ברמת הידע שיש בו. בתוך שנתיים וחצי מצאנו את עצמנו עם קרוב ל-25 קהילות שמתכנסות אחת לחודשיים עם כ-25-30 איש, וכמעט כולם קמו בלחץ מלמטה. נוצרה מערכת מדהימה שהגיעה להישגים גדולים מאוד. מה התוצאות? יש דברים שידענו למדוד בוודאות (מעבר של ידע ממקום אחד לאחר). הרבה דברים לא יודעים כי כתוצאה מההיכרות הם קרו מעבר למפגשים. להמשך קריאה

אפל לאחר ג'ובס – הובלה פרדיגמטית והובלה בתוך הפרדיגמה

הכנס בשבוע שעבר שבו הציגה אפל את האייפון 6 לסוגיו סימן שינוי בסיסי בהתנהלות החברה. לכאורה, החברה הציגה מוצר נוסף על פי רצף רב שנתי, ואין חידוש מיוחד במופע הזה. בפועל, טוען גד גניר מבלוג חפיצים, אפל עברה מגישת פעולה לפיה היא מגדירה את הרצון של הצרכן לגישה לפיה היא מנסה לענות על רצונות הצרכנים: להמשך קריאה

ניהול אסטרטגי ברשויות מקומיות

הקורס יעניק למשתתפים מקרב הדרג הניהולי הבכיר בעיריות וברשויות מקומיות כלים לחשיבה ותכנון אסטרטגי על ידי למידה, התנסות ומקרי בוחן. זאת, על מנת לשפר את יכולתן של העיריות לקדם [intlink id="865" type="post"]אסטרטגיה[/intlink] רלוונטית, מדיניות [intlink id="921" type="post"]שילובית[/intlink] עם בעלי עניין שונים, וחדשנות ניהולית. להמשך קריאה

מקבלת החלטות ללמידה – הרהורים בעקבות פולמוס דרוקר-עמידרור

רביב דרוקר פרסם באתרו תמליל של שיחת רדיו שניהל בשבוע שעבר עם עם מי שהיה עד לא מזמן ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, תחת הכותרת "העמדות של יעקב עמידרור על הדרך בה צריכות להתקבל החלטות – וזה היה ראש המועצה לבטחון לאומי". המחלוקת בין דרוקר ועמידרור נסובה סביב השאלה כיצד צריכות להתקבל החלטות ברמת הביטחון הלאומי. דרוקר גורס כי על הצבא להציג בפני הדרג המדיני מספר הצעות צבאיות שונות ועל הדרג המדיני להיות השופט המכריע בין החלופות. עמידרור, לעומתו, טוען כי לדרג המדיני אין הבנה בשאלות הצבאיות ועל כן אין לו יכולת לשפוט ולבחור בין החלופות. הוא יכול לאשר, או לא לאשר את התכנית שהצבא מגיש ולבחון חלופות אחרות ברמה המדינית. צריך לציין שעמידרור מכליל ברמה המדינית, שביחס אליה כן קיימת הבנה בדרג המדיני, גם שאלות שמצויות בבסיס התכניות המבצעיות (כך למשל: "השאלה אם להיכנס לעזה או לא אין שום עדיפות לאנשי הצבא, ההחלטה היא מדינית"). לאחר שהעלה את תמליל הדיון, דרוקר נפנה להסביר לקוראים שגישתו של עמידרור מהווה אם כל חטאת בשאלות קבלת ההחלטות בישראל בסוגיות ביטחון לאומי.  להמשך קריאה