מושג
מושג (concept) הוא האופן המילולי שבו אנו תופשים מציאות סבוכה. זאת, בניגוד למונח (term), שבסיסו הוא 'נח', קרי - המשמעות שלו סגורה ומוחלטת (למשל עצמים - שולחן, כיסא, וכו') ואין צורך לדון במשמעותו. מושגים מאפשרים לנו לדון דווקא בהיבטים שנמצאים בשינוי ובתנועה
אף המושג הקבוע ביותר - רב-אנפי, רב-משמעי ומרחף הוא |
||
– פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולרוע |
מאחר והמשמעות של המושג פתוחה לפרשנות, טוען צבי לניר,
'האופק המפרש' של מושג אינו קבוע. עקרונית אין גבול ליכולת האנושית לשנות את משמעותו של מושג מסוים בהתאם להקשר בו הוא נאמר, וכך גם לייצר מושגים חדשים. השינויים שאנו עושים במשמעותם של מושגים ויכולתנו לייצר מושגים חדשים, שיביעו היבטים חדשים של הבנתנו את העולם , הם מאבני היסוד של החשיבה האנושית ויכולותיה. ככל שעולמנו נעשה סבוך יותר, "יודע" מוחנו לייצר מושגים ופירושים חדשים כדי לחשוב עליו. |
||
– פנקס הכיס של השועל (Kindle Locations 2055-2057), ד"ר צבי לניר |
חשיבה מושגית מול חשיבה מונחית
אנו נוטים לדבוק בחשיבה מונחית מאחר שהיא מאפשרת לנו ללכת במרחב שנראה סגור במשמעויותיו ולאור זאת ברור ובטוח:
ברירת המחדל של חשיבתנו היא חשיבה במילים כאילו היו מונחים (terms) המקיימים יחס של "מסמן-מסומן" (signifier-signified) אל עצם מוגדר שהם מורים עליו, ולא כמושגים (concepts) הפתוּחים לפירושים המשתנים בהתאם להקשר. כך למשל בשידורי ה-CNN בעקבות "אירוע התאומים", ההתייחסות אל המילה "טרור" הייתה כאל מונח המתייחס לדברים מוגדרים בעולם התופעות, ולא כאל מושג שהאירוע הדרמטי שהתרחש מחייב פירוש מחדש של משמעותו. |
||
– אינטליגנציית Reframing: התרתו של עולם סבוך, צבי לניר |
אך כאשר המציאות משתנה, יש צורך לפתוח מחדש את משמעויות המונחים ולהפכם למושגים, או לחילופין - ליצור מושגים חדשים. החשיבה המושגית, לאור זאת, שונה מאוד מזאת המונחית אליה התרגלנו:
חשיבה סימבולית מופשטת מאופיינת בכך שהיא מייצגת לא רק עצמים בעולם אלא בעיקר מושגים המתייחסים זה לזה. משמעותו של כל מושג מתבהרת מתוך המושגים האחרים במערכת המושגית שהוא מקושר אליהם. שינוי במשמעותו של מושג אחד משנה את משמעותם של המושגים האחרים במערכת, וכך כל המערכת משתנה. |
||
– שם |
ההתנגדות למושגים חדשים
מושגים חדשים, ובייחוד מושגי מטריה, נוטים להוביל להתנגדות ארגונית הנובעת לעתים משמרנות, ולא פעם גם מהקשר אישי, זהותי, שהזנחתו עשוייה להוביל לאובדן האמון של אלו שצריכים להוביל בפועל את השינוי:
ההקשר של מהפכה בחינוך, ההקשר הזה הוא היחס שבין מה שמורים עושים ועשו עד לעידן "הלמידה המשמעותית". מתקיים כאן בהכרח דיסוננס קוגניטיבי שבו ההכרה בכך בצריך שינוי משליכה לאחור בטענה שמה שנעשה עד היום איננו למידה משמעותית. בכך נגזלת מן המורים, אחת הלבנות האחרונות של הזהות המקצועית שלהם - אם הם לא מרוויחים טוב ולא עושים משהו משמעותי לעצמם, לפחות הם תורמים לחברה. |
||
– מות המהפכה: האם הגיעה הלמידה המשמעותית לקיצה? |
לקריאה נוספת
חומרים חיצוניים
- מאמר אינטליגנציית Reframing: התרתו של עולם סבוך של צבי לניר באתר חברת פרקסיס.
- הספר פנקס הכיס של השועל צבי לניר.