2,180
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
===סוף עידן הבעיות הפשוטות===
במאמר מתואר כיצד הבעיות הפשוטות, ה״מאולפות״, שהיו לחם חוקם של משרתי הציבור בעולם המפותח במהלך המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נפתרו ברובן. בין אלו ניתן לתאר את ההקמה של רשת דרכים בין כל נקודות היישוב, חיבור תשתיות חשמל ומים, הקמת בתי חולים, בתי ספר וכן הלאה. כל אלו הם בגדר בעיות שהן ברורות בפני עצמם ושיש להן פתרון ברור וידוע, ומשרתי הציבור פעלו כדי לספק להן מענה. מרגע שרוב הבעיות האלו נפתרו, מעצבי המדיניות ביקשו לנוע לבעיות הבאות, אבל בעיות אלו הן מסדר גודל אחר לגמרי (בעיות סוררות), כך שלא ניתן להבין בפשטות מה מהות הבעיה ומה הוא הפתרון הנדרש לבעיה.
{{דוגמא|תוכן=בניגוד לאתגר של הקמת מערכת מסילות ברזל בסוף המאה ה-19 שהוא אמנם מאוד [[מורכב ]] אך התכלית והמהות שלו ברורים לגמרי, האתגר של הקמת מערכת מטרו באיזור המרכז בישראל אינה עוסקת (רק) בטיב המסילות או באיכות המסילה, אלא בעיקר ביכולת שלה לספק מענה לאתגרי התעבורה הסבוכים באיזור גוש דן. במובן הזה, מתחברים היבטים של מגמות כלכליות, מגמות טכנולוגיות (כמו למשל כניסת רכבים אוטונומיים בשנים הקרובות), מגמות בתחום העיור, טרנדים תרבותיים ועוד. לכן, היעדים של הרכבת הקלה מצויים בהגדרה בסבך של ניגודים. האם להעצים את המרכז? האם לקדם איזורי תעסוקה חלופיים? ברור לנו ששאלות אלו מצויות במחלוקת ערכים ומקצועית וכן בשל אוסף המורכבויות נוצרת אי וודאות רבה לגבי ה[[אפקט]] שייווצר בפועל.|כותרת=ההבדל בין חיבור מסילות הרכבת ופרוייקט המטרו בישראל}}
===חברות מערביות הן פלורליסטיות באופן שמקשה על קביעת יעדים===
{{דוגמא|כותרת=האתגר בהתמודדות עם עוני בעולם המפותח|תוכן=התמודדות עם עוני היא סוגיה המעסיקה את מדינות הרווחה כבר למעלה ממאה, ללא פתרון ראוי. הסיבות לעוני מצויות במחלוקת (האם מדובר באתגר חינוכי, תעסוקתי, או אולי תרבותי ואפילו בריאותי?). גם המענים שסופקו לאורך השנים אינם מספקים בפועל פתרון לבעיה שממשיכה להיות אקוטית במדינות רבות בעולם. רבים מהמהלכים שמדינות ניסו להוביל למיגור העוני הובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מאלו שאליהן התכוון המתכנן.}}
=== בעיות סופר-סוררות ===
בשנים האחרונות מספר חוקרים טענו שיש להוסיף קטגוריה נוספת - בעיות סופר-סוררות (super-wicked problems). החוקרים לוין, קאשור, ברנסטין ואאולד טענו החל מ-2007 כי בעיות מהסוג של משבר האקלים מורכבות עוד יותר למענה מאלו איתן התמודדו וובר וריטל במאמרם. ההבדל נעוץ בהיבטים הבאים<ref>Levin, Kelly; Cashore, Benjamin; Bernstein, Steven; Auld, Graeme (23 May 2012). "[http://web.archive.org/web/20200709210138/https://munkschool.utoronto.ca/egl/files/2015/01/Overcoming-the-tradegy-of-super-wicked-problems.pdf Overcoming the tragedy of super wicked problems: constraining our future selves to ameliorate global climate change]". ''Policy Sciences''. '''45''' (2): 123–152.</ref>:
* '''הזמן הולך ואוזל''' - מדובר בסוגיות שהיעדר הטיפול בהן מייצר החמרה דרסטית של המצב במהלך השנים* '''אין סמכות מרכזית''' - הסוגיות מצויות בזירה בינלאומית בה לאף גורם אין סמכות או אחריות להתמודדות עם הבעיה* '''מי שמבקשים להתמודד עם הבעיה הם גם אלו היוצרים אותה''' - הממשלות והכלכלות שהן הגורמים שיכולים להתמודד עם האתגר הם גם אלו שנהנים כיום מן התהליכים שמחוללים את הבעיות. * '''המדיניות הננקטת בהווה מפחיתה באופן לא רציונלי מחשיבות העתיד''' - מתווי המדיניות בהם נוקטים מקבלי ההחלטות מוסטים על ידי שיקולים לטווח המיידי באופן שמתעלם מהטווח הבינוני והארוך הנראים כבר לעין.
==מדוע בעיות מסוג זה נוכחות בעיקר באתגרי מדיניות ציבורית?==