שינויים

מדדים המשמשים לקבלת החלטות פועלים כתמריצים ניהוליים במערכות. במילים של גישת המערכות המדד הופך למושך (attractor) שמוביל אליו וסביבו את הפעולות השונות. התמריץ שהמדד מייצר אינו תמרוץ להתנהלות יעילה או אפקטיבית יותר, אלא תמריץ להשפיע על המדד. מאחר וניתן להשפיע על המדד באופן קשה, עקיף ובעל ערך (כלומר להשפיע על מה שהוא מבקש למדוד), או באופן מהיר, פשוט וכוזב, מערכות ייטו כמעט תמיד לאפשרות הפשוטה יותר.

* '''מעצרים עד לתום ההליכים בעבודת המשטרה''' - בתקופת המפכ"ל דנינו בחרה המשטרה למדוד את האפקטיביות של המלחמה בפשע על ידי מדידת מעצרים עד לתום ההליכים. המעצר עד לתום ההליכים, באישור הרשות השיפוטית, מבהיר, לכאורה, כי לא מדובר במעצר שוא. בפועל, במקום שהמעצרים יהיו מדד למלחמה בפשע, הם הפכו לתמריץ לעצור כמה שיותר חשודים עד לתום ההליכים, מהלך שעלה למדינה ולחשודים בדמים רבים.<ref>פנחס יחזקאלי, [http://www.xn--7dbl2a.com/2015/01/21/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91-%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94/ '''דייג אוהב דגים? – על משטרה ופשיעה'''], אתר ייצור יידע, ינואר 2015.</ref>

* '''מדד הדיוק של רכבת ישראל''' - כדי לשמור על רמת הדיוק של הרכבת, ממשלת ישראל עוקבת אחר מדדי הדיוק של הרכבות. לכאורה מדובר במדד שמשפיעה באופן ישיר על איכות השירות לנוסעי הרכבת. עם זאת, מאחר והמדד אינו משוקלל באופן ישיר עם שביעות הרצון של הנוסעים, או עם מדד הדיוק/איחור של הנוסע עצמו, נוצרו מצבים שהרכבת העדיפה לדלג על תחנות כדי לשמור על מדד דיוק גבוה. באופן זה, הנוסעים נפגעו פגיעה קשה מאוד (איחור של שעות במקום דקות) כדי לשמור על המדד.<ref>[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5308232,00.html הרכבת לא עוצרת בתחנה - כי היא לא רוצה], Ynet, 12.07.18.</ref>

</ref>

* '''מדדי מכר בחברות קמעונאיות''' - בחינה של סוכני מכירות על בסיס מדדי מכר בלבד, תגרום ככל הנראה לעליה במכירות, אך לא בהכרח ברווחים (למשל בשל מציאות over-sale שתוביל להחזרות לבסוף).

== קרא עוד ==

{{דואלוג-ציטוט|מדידה}}