תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8,150 בתים ,  03:24, 18 באפריל 2021
אין תקציר עריכה
{{באנר|תמונה=סיעור מוחות.jpg}}
'''סיעור מוחות''' (מאנגלית: brainstorming) היא שיטה פופלארית לניהול דיון ל[[פיתוח ידע]], שמטרתה הצפה מהירה של רעיונות מקרב קבוצת אנשים בצורה אינסטינקטיבית אסוציאטיבית ולא מובנית. כוחו הגדול של סיעור המוחות טמון בהיותו כלי לפריצה של מסגרות תפיסתיות וקיבעונות ארגוניים. לגישה יש יתרונות וחסרונות מובנים שיסקרו להלן.
==מהו סיעור מוחות בהשוואה לניהול תהליך חשיבה קבוצתי? ==
סיעור המוחות הוא למעשה אנטי-תזה של הדיון המאורגן הקלאסי: לרוב אין פתיחה מסודרת ולא סדר דוברים ברור, קיים חופש מלא לכל משתתף להגיד את כל שעולה על רוחו (מתוך הנחה כי קיים בכך פוטנציאל "לצאת מהקופסה"), ולרוב מתוך השהיה של דרג המשתתפים, חשיבות תחומי אחריותם, ומומחיותם.
הסיעור מתקיים כדיון פתוח שבו כל הנוכחים תורמים את תרומתם לפיתוח הידע שלא לאור סדר דברים או דוברים מוכתב. כך, ההיבט הכאוטי והבלתי צפוי של אופן היצירה של [[תובנות]] חדשנות בא לידי ביטוי בצורה מוצלחת. הקבוצה משמשת גם כמעין ״לוח מחיק״ שעליו אפשר לשרטט רעיונות חדשים, וגם כמחולל (קטליזטור) ליצירת ועיבוד הרעיונות.
הגורם המכנס את הדיון, אחראי לסכם את המופע ולברור את המוץ מן התבן. מהותו של סיעור המוחות היא העלאה של מחשבות ורעיונות חדשים ועל כן אין חובה לצאת עם תוצאה ברורה (כמו הדיון המובנה). הדיון הסיעורי יתקיים כמעט תמיד שלא לרוב כחלק ממהלך מתמשךממאמץ חד פעמי, והוא בולט בשונותו מהיומיום הארגוניאולם עשוי להתקיים כחלק מ[[תהליך חשיבה אסטרטגי|תהליך פיתוח ידע]] בנושא מסויים.
הבעיות במתודה זו הן שהיא לא מכילה כלים המאפשרים להמשיך ולפתח רעיונות ראשוניים שעולים ==סוגים שונים של סיעור מוחות==ההקשר שבו נערך הדיון משפיע באופן עמוק על האופי של הדיון ועל המאמצים הנדרשים כדי להפוך את הדיון לאפקטיבי יותר. נוכל בהכללה לתאר שני מתווים מרכזיים לדיוני סיעור מוחות:  * '''סיעור מוחות שנערך כדי לפרוץ דרך לצורת חשיבה חדשה''' - הדיון נערך לאור תחושה או הבנה שאנו צריכים לחשוב באופן אחר ומחדש, על נושא מסויים, ולרוב כדי שנוכל לפעול באופן אחר. * '''סיעור מוחות שנערך במטרה להבין טוב יותר נושא או סוגיה מסוימת''' - הדיון נערך כדי ״לנער אבק״ מעל סוגיה מסויימת ולייצר הבנה טובה יותר של הסיטואציה.  שתי המטרות הללו מצריכות היערכות שונה כדי להפוך את הדיון לאפקטיבי יותר, כפי שיתואר להלן.  ===לפרוץ דרך לצורת חשיבה חדשה===ההקשר הקלאסי של סיעור מוחות הוא בדיוןשנועד לפרוץ דרכי חשיבה חדשות במציאות של תקיעות, ואין [[פיתוח ידעאי וודאות]] משותף שניתן לאחוז בו ולהחיל אותו על השאלות שבליבת הבירור לאורך זמן, או אי בהירות. מטרת הדיון הוא לייצר רעיונות והבנות משותפים שהמשך הפיתוח שלהם יוביל לפריצת דרך. למעשההאתגר בדיון הזה, מה שחסר בסיעור המוחות נעוץ בדיוק במה שהסיעור מנסה לסתור: הבניה שיטתית של הידעהיא שהוא מייצר אי וודאות, ולעתים מגיע למיצוי מוקדם מן הצפוי או שהוא ״נופל״ לדיון בסוגיות צד, בפתרונות חלקיים וטקטיים, שמסייעים לנו לא לעסוק בסוגיית היסוד. לכן לדעתנו יש תועלת בשימוש במתודה זו רק כחלק בתוך תהליך מובנה וסדור יותר. למשל באופן הבא:
כדי להצליח להפוך את הסיעור לאפקטיבי יותר כדאי לתת את הדעת על ההיבטים הבאים: * '''הכנה''': בקבוצה קטנה של בעלי העניין המובילים של הדיון (רצוי - עד 2-4 משתתפים) יש להבהיר מה הבעיה או הנושא שאיתם אנחנו מנסים להתמודד, איזה ידע נדרש למשתתפים וכיצד נמסגר את הדיון כך שלא יגלוש להיבטים או סוגיות לא רלוונטיות. * '''משך הדיון''': המשך האידאלי של דיון מהסוג הנדון הוא כשעתיים. בזמן זה ניתן להציג את הנושא באופן מספק, לערוך דיון מעמיק ולא חפוז ובסוגיה, ולסכם את התובנות ואת המשך הפעולות הנובעות מן הדיון. * '''המשתתפים''': מאחר והדיון נערך בשל תקיעות מסויימת, יש ערך רב בהגדרה נכונה של קבוצת המשתתפים:** מספר המשתתפים - יש לשים לב לכך שמספר השותפים לא יעלה על 8 (ככלל אצבע ניתן לומר שכל משתתף חייב לדבר לפחות פעמים - פעם אחת כדי ״לפרוק״ את מה שהביא מהבית, ופעם שניה בהתייחסות לאינטראקציה בחדר). ** תמהיל - כדאי לייצר תמהיל נכון בין מי שמכירים את הסוגיה באופן עמוק ומתמשך (למשל - הצוות שעובד באופן קבוע בנושא) לבין גורמים מן החוץ שיכולים לתרום על ידי נקודת מבט שונה. ** צמצום ההשפעה של פוליטיקה והיררכיה על הדיון בחדר - בבחירת המשתתפים יש לתת את הדעת להיבטים של היררכיה ופוליטיקה ארגונית, כאשר המטרה היא לייצר דיון סיעור פתוח וכנה ככל הניתן. מאחר וסיעור מוחות {{I|faנתפס לרוב כתהליך מקדים ל[[קבלת החלטות]] (או אף ל״בזבוז זמן״), ניתן בדרך כלל לקבוע אותו עם צוות קואופרטיבי ורלוונטי. ** אופי המשתתפים - לא כל עובד או מנהל מתאים כשותף בתהליך פיתוח ידע. כדאי לבחור את מי שאנו חושבים שנרצה לחשוב יחד איתם, ולא את מי שעלולים לסגור את הדיון מהר מדי, להסיט אותו לנושאים אחרים, או להכנס להתנצחויות מיותרות. * '''תפקידים''': ככל הניתן כדאי לדאוג לכך שיהיו 3 משתתפים שיהיו גם בעלי תפקיד שיקחו אחריות על 3 המשימות המרכזיות בדיון: הובלת הדיון; חילוץ תובנות (על לוח או במחברת); סיכום (טקסט מלא של הדיון, ללא דוברים). * '''מבנה הדיון''':** '''פתיחה''' - בפתיחה קצרה (לא יותר מ-5-15 דקות) מכנס הדיון צריך להציג את תמצית הסיפור והידע נדרש לדיון ואת מסגור הדיון והסוגיה. במסגור הדיון ניתן להציג שקף או לצייר על לוח מחיק את הסוגיות המרכזיות שדנים עליהן, מתחים חשובים, או שאלות. יש ערך להמשיך ולהציג את השקף הזה במהלך הדיון. הפתיחה צריכה להיות לא מיגעת (ולהמנע ככל הניתן מלהציג נתונים, גרפים ותרשימים שלא לצורך). ** '''גוף הדיון''' -arrowלב הדיון מתקיים ללא משטור של סדר הדיבור (פופ-left|fa=fas}} העמקה בסוגיה שעלתה בדיון {{I|faקורן -arrowכל משתתף קופץ כשיש לו הבנה חדשה). המנחה מתערב רק כאשר הדיון נקלע למבוי סתום (למשל -left|fa=fas}} כינוס עיסוק ארוך מדי ברעיון שאינו מקדם את הדיון, התנצחות בין משתתפים, ירידת טמפטורה ואיבוד עניין) או כדי למסגר ולעדכן את המסגור. בנוסף, יש ערך רב בהצפה של תובנות {{I|faמרכזיות, בין אם על ידי שימוש בלוח או מסך משותף, ובין אם בחזרה על עיקרי הדברים. ** '''איסוף''' - אם יש זמן כדאי לערוך סבב מסכם לדיון במשך של כ-1/4 שעה. האיסוף כן מתקיים כסבב ומחייב כל משתתף לנסע לעצמו את ההבנות המרכזיות מן הדיון. באופן הזה גם משתתפים שקטים יותר נדרשים להציג את עמדתם וכלל המשתתפים משתפים ברפלקציה של הדיון. ** '''סיכום''' -arrowמכנס הדיון מעדכן לגבי התובנות המרכזיות מבחינתו ושלבי ההמשך הנובעים מן הדיון. * '''איסוף התובנות''' -leftתובנות רבות באות לידי ביטוי רק במעבר שני על החומר הגולמי של הדיון. לכן יש ערך רב ב[[עיבוד תהליכי חשיבה|fa=fas}} דיון העמקה בסוגיות נוספות וכן הלאהעיבוד]] הדיון על בסיס חומר גולמי והתובנות שנאספו בדיון. * '''המשך התהליך''' - ככל שבדיון עלו סוגיות משנה או היבטים נוספים שיש לדון בהם יש ערך רב בקביעת מפגשים נוספים לבירור הסוגיות שעל הפרק.
==סוגים שונים של סיעור מוחות=להבין טוב יותר===מה מטרת הסיעור
{| class=== "doalogue-table"|+טבלה מסכמת: המטרות השונות והאמצעים השונים להשגת יעדי הדיון!!להבין טוב יותר ===!לפרוץ דרך|-|האתגר|||-|משתתפים|משתתפים שמכירים את הסוגיה|משתתפים שמכירים את הסוגיה לצד משתתפים מדיסציפלינות או גופים אחרים|-|מסגור|כללי - המטרה היא לדאוג שכולם מבינים על מה בדיוק מדברים|המסגור |-|טעינה |||-|איסוף התובנות|||-|המשך התהליך |||}
=== לפרוץ דרך לצורת חשיבה חדשה =ניהול הטמפרטורה==
==מי יהיה השותף לתהליך?==
<br />
==ראו ערך בנושא: [[ויסות הטמפרטורה==]]<br />
==איך להפוך את הסיעור לאפקטיבי יותר?==
כדי להפוך את הסיעור לכלי אפקטיבי כדאי לבחון שימוש במהלכים הבאים להבניית התהליך:
*'''פיתוח משותף של רעיונות ולא יצירתיות של בודדים''' - מהות התהליך היא לא יצירה של רעיונות טובים על ידי כל אחד מהמשתתפים אלא אחיזה בגוף ידע משותף. היבט זה מתבטא בכך שניתן יהיה להמשיך את הדברים זה של זה, ולבנות על ידי כך טיעונים רחבים ועמוקים הרבה יותר משאדם אחד יכול לבדו.
*'''עיבוד''' - העיבוד של הדיון והתובנות שעלו בו, קרוב ככל הניתן למועד הדיון, מאפשר להפיק ממנו ערך גדול הרבה יותר מאשר זה שעלה בזמן הדיון. להרחבה בנושא זה ראו [[עיבוד תהליכי חשיבה]].
 
==השוואה לניהול תהליך חשיבה קבוצתי==
הבעיות במתודה זו הן שהיא לא מכילה כלים המאפשרים להמשיך ולפתח רעיונות ראשוניים שעולים בדיון, ואין [[פיתוח ידע]] משותף שניתן לאחוז בו ולהחיל אותו על השאלות שבליבת הבירור לאורך זמן. למעשה, מה שחסר בסיעור המוחות נעוץ בדיוק במה שהסיעור מנסה לסתור: הבניה שיטתית של הידע. לכן לדעתנו יש תועלת בשימוש במתודה זו רק כחלק בתוך תהליך מובנה וסדור יותר. למשל באופן הבא:
 
דיון סיעור מוחות {{I|fa-arrow-left|fa=fas}} העמקה בסוגיה שעלתה בדיון {{I|fa-arrow-left|fa=fas}} כינוס תובנות {{I|fa-arrow-left|fa=fas}} דיון העמקה בסוגיות נוספות וכן הלאה
==לקריאה נוספת==
<br />{{בלוג|גיבוש-אסטרטגיה-הצגה-בשתי-מערכות}}
<br />
{{קרדיט|שנה=2021|כותבים=צוות דואלוג}}__NOINDEX__
[[category:קוגניציה ארגונית]]
[[category:מתודולוגיה]]
[[category:למידה ארגונית]]
[[category:פיתוח ידע]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/10265"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.