סיעור מוחות

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיעור מוחות.jpg


סיעור מוחות (מאנגלית: brainstorming) היא שיטה פופלארית לניהול דיון לפיתוח ידע, שמטרתה הצפה מהירה של רעיונות מקרב קבוצת אנשים בצורה אסוציאטיבית ולא מובנית. כוחו הגדול של סיעור המוחות טמון בהיותו כלי לפריצה של מסגרות תפיסתיות וקיבעונות ארגוניים. לגישה יש יתרונות וחסרונות מובנים שיסקרו להלן.

מהו סיעור מוחות?

סיעור המוחות הוא למעשה אנטי-תזה של הדיון המאורגן הקלאסי: לרוב אין פתיחה מסודרת ולא סדר דוברים ברור, קיים חופש מלא לכל משתתף להגיד את כל שעולה על רוחו (מתוך הנחה כי קיים בכך פוטנציאל "לצאת מהקופסה"), ולרוב מתוך השהיה של דרג המשתתפים, חשיבות תחומי אחריותם, ומומחיותם.

הסיעור מתקיים כדיון פתוח שבו כל הנוכחים תורמים את תרומתם לפיתוח הידע שלא לאור סדר דברים או דוברים מוכתב. כך, ההיבט הכאוטי והבלתי צפוי של אופן היצירה של תובנות חדשנות בא לידי ביטוי בצורה מוצלחת. הקבוצה משמשת גם כמעין ״לוח מחיק״ שעליו אפשר לשרטט רעיונות חדשים, וגם כמחולל (קטליזטור) ליצירת ועיבוד הרעיונות.

הגורם המכנס את הדיון, אחראי לסכם את המופע ולברור את המוץ מן התבן. מהותו של סיעור המוחות היא העלאה של מחשבות ורעיונות חדשים ועל כן אין חובה לצאת עם תוצאה ברורה (כמו הדיון המובנה). הדיון הסיעורי יתקיים לרוב כחלק ממאמץ חד פעמי, אולם עשוי להתקיים כחלק מתהליך פיתוח ידע בנושא מסויים.

ניהול הטמפרטורה

ראו ערך בנושא: ויסות הטמפרטורה

איך להפוך את הסיעור לאפקטיבי יותר?

כדי להפוך את הסיעור לכלי אפקטיבי כדאי לבחון שימוש במהלכים הבאים להבניית התהליך:

  • מסגור מתמשך, בתחילת הדיון, בסופו, ובין מפגש למפגש – תכלית הדיונים היא יצירה של ידע בהקשר. במובן זה, תפיסת ההתבדרות של סיעור המוחות לא יכולה לסייע במאמץ לאורך זמן. לכן, יש צורך בתהליך של הכנה, לפחות מינימאלית, לכל מפגש, וכן ניסיון להבהיר את מצב הידע החדש בסופו בכדי להפוך את ההבנות של המפגשים לחלק מגוף ידע רחב יותר. המסגור (framing) מתבטא בשאלה היכן בתוך התמונה הרחבה מצוי הידע שפותח בדיון, ועל כן גם הדימוי של יצירת הידע הוא מפה, ולא תרשים השמש המוכר מתהליכי סיעור מוחות.
  • ממופעים חד פעמיים לתהליך למידה – המוח שלנו צריך זמן כדי להגיע לתובנות אפקטיביות. ככל שנצליח להפוךאת סיעור המוחות לתהליך הערך של התובנות העולות יהיה משמעותי יותר.
  • דיון שטוח ולא היררכי, אך ללא השהייה של התפקידים והפוזיציות השונות - השותפים בדיון מגיעים בגלל הפוזיציה שלהם וכן אלו מהוות חלק אינהרנטי מהדיון. לצד המאמץ שכל המשתתפים יוכלו להשתתף לפי תרומתם ולא לפי תפקידם, לכל משתתף בחדר יש פוזיציה ייחודית שצריכה לתרום לדיון ולפיתוח הידע לאורך זמן. תחומי המומחיות, התפיסות והגישות השונות שמביא כל משתתף לחדר יאפשרו ליצור תמונה משותפת רבת פנים.
  • פיתוח משותף של רעיונות ולא יצירתיות של בודדים - מהות התהליך היא לא יצירה של רעיונות טובים על ידי כל אחד מהמשתתפים אלא אחיזה בגוף ידע משותף. היבט זה מתבטא בכך שניתן יהיה להמשיך את הדברים זה של זה, ולבנות על ידי כך טיעונים רחבים ועמוקים הרבה יותר משאדם אחד יכול לבדו.
  • לתת למוח לסיים את המחשבה - לא פעם אנחנו מגיעים לקצה של מחשבה מסויימת, ואז נקטעים על ידי משתתף אחר. בפועל, אם יתנו לנו עוד רגע תוולד מחשבה חדשה. כאשר אנו רואים שאחד המשתתפים ״נתקע״ באמצע הרעיון, כדאי לנסות למשוך ממנו את כל הרעיון ולא לקפוץ למשתתף אחר (אפשר לעשות את זה על ידי השהיה של הדיון לרגע או על ידי שאלה פותחת נוספת דוגמת ״ואז?״ ״איך זה נראה״ וכדומה).
  • עיבוד אפקטיבי - העיבוד של הדיון והתובנות שעלו בו, קרוב ככל הניתן למועד הדיון, מאפשר להפיק ממנו ערך גדול הרבה יותר מאשר זה שעלה בזמן הדיון. להרחבה בנושא זה ראו עיבוד תהליכי חשיבה.

השוואה לניהול תהליך חשיבה קבוצתי

הבעיות במתודה זו הן שהיא לא מכילה כלים המאפשרים להמשיך ולפתח רעיונות ראשוניים שעולים בדיון, ואין פיתוח ידע משותף שניתן לאחוז בו ולהחיל אותו על השאלות שבליבת הבירור לאורך זמן. למעשה, מה שחסר בסיעור המוחות נעוץ בדיוק במה שהסיעור מנסה לסתור: הבניה שיטתית של הידע. לכן לדעתנו יש תועלת בשימוש במתודה זו רק כחלק בתוך תהליך מובנה וסדור יותר. למשל באופן הבא:

דיון סיעור מוחות העמקה בסוגיה שעלתה בדיון כינוס תובנות דיון העמקה בסוגיות נוספות וכן הלאה.

סוגים שונים של סיעור מוחות

ההקשר שבו נערך הדיון משפיע באופן עמוק על האופי של הדיון ועל המאמצים הנדרשים כדי להפוך את הדיון לאפקטיבי יותר. נוכל בהכללה לתאר שני מתווים מרכזיים לדיוני סיעור מוחות:

  • סיעור מוחות שנערך כדי לפרוץ דרך לצורת חשיבה חדשה - הדיון נערך לאור תחושה או הבנה שאנו צריכים לחשוב באופן אחר ומחדש, על נושא מסויים, ולרוב כדי שנוכל לפעול באופן אחר.
  • סיעור מוחות שנערך במטרה להבין טוב יותר נושא או סוגיה מסוימת - הדיון נערך כדי ״לנער אבק״ מעל סוגיה מסויימת ולייצר הבנה טובה יותר של הסיטואציה.

שתי המטרות הללו מצריכות היערכות שונה כדי להפוך את הדיון לאפקטיבי יותר, כפי שיתואר להלן.

לפרוץ דרך לצורת חשיבה חדשה

ההקשר הקלאסי של סיעור מוחות הוא בדיון שנועד לפרוץ דרכי חשיבה חדשות במציאות של תקיעות, אי וודאות, או אי בהירות. מטרת הדיון הוא לייצר רעיונות והבנות משותפים שהמשך הפיתוח שלהם יוביל לפריצת דרך. האתגר בדיון הזה, היא שהוא מייצר אי וודאות, ולעתים מגיע למיצוי מוקדם מן הצפוי או שהוא ״נופל״ לדיון בסוגיות צד, בפתרונות חלקיים וטקטיים, שמסייעים לנו לא לעסוק בסוגיית היסוד.

כדי להצליח להפוך את הסיעור לאפקטיבי יותר כדאי לתת את הדעת על ההיבטים הבאים:

  • הכנה: בקבוצה קטנה של בעלי העניין המובילים של הדיון (רצוי - עד 2-4 משתתפים) יש להבהיר מה הבעיה או הנושא שאיתם אנחנו מנסים להתמודד, איזה ידע נדרש למשתתפים וכיצד נמסגר את הדיון כך שלא יגלוש להיבטים או סוגיות לא רלוונטיות.
  • מסגור הדיון: דיוני פיתוח ידע מייצרים רמות גבוהות של אי וודאות. המסגור נועד לתחום את אי הוודאות כדי לייצר חשיבה אפקטיבית בליבה. האתגר הוא למצוא את המינון הנכון בין פתיחה של הנושא לבין סגירת הקצוות הלא רלוונטיים.
  • משך הדיון: המשך האידאלי של דיון מהסוג הנדון הוא כשעתיים. בזמן זה ניתן להציג את הנושא באופן מספק, לערוך דיון מעמיק ולא חפוז ובסוגיה, ולסכם את התובנות ואת המשך הפעולות הנובעות מן הדיון.
  • המשתתפים: מאחר והדיון נערך בשל תקיעות מסויימת, יש ערך רב בהגדרה נכונה של קבוצת המשתתפים:
    • מספר המשתתפים - יש לשים לב לכך שמספר השותפים לא יעלה על 8 (ככלל אצבע ניתן לומר שכל משתתף חייב לדבר לפחות פעמים - פעם אחת כדי ״לפרוק״ את מה שהביא מהבית, ופעם שניה בהתייחסות לאינטראקציה בחדר).
    • תמהיל - כדאי לייצר תמהיל נכון בין מי שמכירים את הסוגיה באופן עמוק ומתמשך (למשל - הצוות שעובד באופן קבוע בנושא) לבין גורמים מן החוץ שיכולים לתרום על ידי נקודת מבט שונה.
    • צמצום ההשפעה של פוליטיקה והיררכיה על הדיון בחדר - בבחירת המשתתפים יש לתת את הדעת להיבטים של היררכיה ופוליטיקה ארגונית, כאשר המטרה היא לייצר דיון פתוח וכנה ככל הניתן. מאחר וסיעור מוחות נתפס לרוב כתהליך מקדים לקבלת החלטות (או אף ל״בזבוז זמן״), ניתן בדרך כלל לקבוע אותו עם צוות קואופרטיבי ורלוונטי.
    • אופי המשתתפים - לא כל עובד או מנהל מתאים כשותף בתהליך פיתוח ידע. כדאי לבחור את מי שאנו חושבים שנרצה לחשוב יחד איתם, ולא את מי שעלולים לסגור את הדיון מהר מדי, להסיט אותו לנושאים אחרים, או להכנס להתנצחויות מיותרות.
  • תפקידים: ככל הניתן כדאי לדאוג לכך שיהיו 3 משתתפים שיהיו גם בעלי תפקיד שיקחו אחריות על 3 המשימות המרכזיות בדיון: הובלת הדיון; חילוץ תובנות (על לוח או במחברת); סיכום (טקסט מלא של הדיון, ללא דוברים).
  • מבנה הדיון:
    • פתיחה - בפתיחה קצרה (לא יותר מ-5-15 דקות) מכנס הדיון צריך להציג את תמצית הסיפור והידע נדרש לדיון ואת מסגור הדיון והסוגיה. במסגור הדיון ניתן להציג שקף או לצייר על לוח מחיק את הסוגיות המרכזיות שדנים עליהן, מתחים חשובים, או שאלות. יש ערך להמשיך ולהציג את השקף הזה במהלך הדיון. הפתיחה צריכה להיות לא מיגעת (ולהמנע ככל הניתן מלהציג נתונים, גרפים ותרשימים שלא לצורך).
    • גוף הדיון - לב הדיון מתקיים ללא משטור של סדר הדיבור (פופ-קורן - כל משתתף קופץ כשיש לו הבנה חדשה). המנחה מתערב רק כאשר הדיון נקלע למבוי סתום (למשל - עיסוק ארוך מדי ברעיון שאינו מקדם את הדיון, התנצחות בין משתתפים, ירידת טמפטורה ואיבוד עניין) או כדי למסגר ולעדכן את המסגור. בנוסף, יש ערך רב בהצפה של תובנות מרכזיות, בין אם על ידי שימוש בלוח או מסך משותף, ובין אם בחזרה על עיקרי הדברים.
    • איסוף - אם יש זמן כדאי לערוך סבב מסכם לדיון במשך של כ-1/4 שעה. האיסוף כן מתקיים כסבב ומחייב כל משתתף לנסע לעצמו את ההבנות המרכזיות מן הדיון. באופן הזה גם משתתפים שקטים יותר נדרשים להציג את עמדתם וכלל המשתתפים משתפים ברפלקציה של הדיון.
    • סיכום - מכנס הדיון מעדכן לגבי התובנות המרכזיות מבחינתו ושלבי ההמשך הנובעים מן הדיון.
  • עזרים - הנסיון להגיע לקצה החשיבה שלנו יכול לעשות שימוש בעזרים מתודולוגיים שונים. המשמעותיים שבהם, בעינינו, הם עזרים ויזואליים (מפות חשיבה, שימוש בסטיקי נוטס,
  • איסוף התובנות - תובנות רבות באות לידי ביטוי רק במעבר שני על החומר הגולמי של הדיון. לכן יש ערך רב בעיבוד הדיון על בסיס חומר גולמי והתובנות שנאספו בדיון.
  • המשך התהליך - ככל שבדיון עלו סוגיות משנה או היבטים נוספים שיש לדון בהם יש ערך רב בקביעת מפגשים נוספים לבירור הסוגיות שעל הפרק.

להבין טוב יותר

לא פעם אנחנו עורכים דיון שמטרתו להבהיר היבטים בסוגיה מסויימת. אנחנו רוצים לאסוף את הידע מהשותפים מההווה ומהעבר בעיסוק מסויים, ואנחנו רוצים ״להבין״, כלומר לחבר את הפרספקטיבות השונות לכדי להבנה אחודה. הדיון הסיעורי מסייע בכך ומאפשר בזמן יחסית קצר לייצר הבנה מספקת של הסיטואציה. הדיון הזה נדרש לאפיון והכנה שונה מהדיון הסיעורי שנועד לפרוץ דרך חשיבה חדשה.

  • הכנה: מידת המאמץ שיש להשקיע בהכנה תלויה במידת המעורבות של צוות הדיון בסוגיה בהווה. ככל שהנושא מוכר ההכנה יכולה להיות מינימלית.
  • מסגור הדיון: גם במקרה זה רצוי לייצר מסגור, אבל מאחר והסוגיה מוכרת, המסגור צריך בעיקר להתמקד בבעיה או באתגר שבגללו הדיון כונס.
  • משך הדיון: המשך האידאלי של דיון מהסוג הנדון הוא שעה וחצי. בזמן זה ניתן להציג את הנושא באופן מספק, לערוך דיון מעמיק ולא חפוז ובסוגיה, ולסכם את התובנות ואת המשך הפעולות הנובעות מן הדיון.
טבלה מסכמת: המטרות השונות והאמצעים השונים להשגת יעדי הדיון
להבין טוב יותר לפרוץ דרך
האתגר חילוץ ידע קיים, יצירת הבנה אינטגרטיבית של הסוגיה יצירת הבנה חדשה בדבר הפתרון, האסטרטגיה, המענה הנדרש, או לפחות כיווני חשיבה חדשים בהיבטים אלו.
משתתפים משתתפים שמכירים את הסוגיה משתתפים שמכירים את הסוגיה לצד משתתפים מדיסציפלינות או גופים אחרים
מסגור בתחילת הדיון כללי - המטרה היא לדאוג שכולם מבינים על מה בדיוק מדברים המסגור נדרש להיות מעורר, פותח כיווני חשיבה, אך לא מאפשר להתפזר.
טעינה בידע קיים ככל שהמששתתפים מעורים בסוגיה יש צורך בעדכון קצר בלבד. הטעינה נועדה לייצר קרקע משותפת לדיון, אולם יש להמנע ממידע לא רלוונטי שמעייף את הנוכחים ופוגע באיכות הדיון.
איסוף התובנות לעתים אין צורך בתהליך מוגדר לאיסוף התובנות, מאחר וההבנה הכללית הנוצרת בדיון מספיקה. עם זאת, כתיבת סיכום של התובנות תמיד מועיל לחידוד ההבנות מהדיון. מאחר והדיון נועד לבחון את גבולות החשיבה שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים בזמן אמת את הערך של התובנות. לכן יש לדאוג גם לסיכום טקסטואלי שנוכל לעבד בהמשך וגם ללכידת תובנות בזמן אמת.
המשך התהליך אם מדובר בסוגיה נקודתית, לרוב הדיון מספק. ככל שזוהו נדבכים נוספים שיש להעמיק בהם ניתן לתכנן מהלך חשיבה הבוחן את הסוגיות הנוספות. כמעט תמיד מזהים סוגיות משנה שיש להמשיך ולפתח, בין אם בחשיבה מאומצת (לא ״סיעורית״) ובין אם בדיוני המשך. הזיהוי שלהם (בזמן אמת או בדיעבד) מאפשר לנו לקבוע את האופן שבו צריך להמשיך ולהעמיק בנושאים אלו בהמשך.

לקריאה נוספת


פוסטים בנושא זה בבלוג דואלוג


יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב על ידי צוות דואלוג. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, סיעור מוחות, מאגר הידע של דואלוג, 2021.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=סיעור_מוחות&oldid=10268"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.