שינויים

<br />

ה[[מושג]] סיעור מוחות כפועלה מכוונת הוצג לראשונה על ידי הפרסומאי אלכס אוסבורן בסוף שנות ה-30 בארה״ב, ונהגה לאחר שחווה כיצד ״מוחות משותפים מסתערים על בעיות״. אוסבורן טען שכדי שסיעור המוחות יהיה מוצלח עלינו להסיר את השיפוטיות, ולעורר את היצירתיות שלנו. כדי לעשות זאת כדאי לתת דגש על ההיבטים הבאים<ref>Osborn, Alex (1948). ''[https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.60231/page/n301/mode/1up Your creative power : how to use your imagination], New York: Charles Scribner's Sons Ltd. pp. 269.''</ref>:

בנוסף מעיר אוסבורן כי הגדרה ברורה של הבעיה בה אנו דנים הינה קריטית להצלחת הדיון. הצגת הבעיה לא יכולה להתבסס על יותר מדי עובדות, שאמנם מחזקות את החשיבה השיפוטית אבל פוגעות ביצירתיות של הקבוצה.

<br />{{Embed|src=https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.60231/page/n291/mode/1up?view=theater&ui=embed|caption=ההצגה המקורית של הרעיון בספר של אוסבורן מ-1948}}<br />

במשך השנים המתודה של סיעור המוחות נחקרה במגוון צורות על ידי חוקרים רבים. הנושא המרכזי שנבחן היה השאלה האם החשיבה נעשית יצירתית ופורה יותר בקבוצה או ביחיד. אחד המחקרים המוכרים ביותר,<ref>Taylor, D. W., Berry, P. C., & Block, C. H. (1958). [https://psycnet.apa.org/record/1959-07888-001 Does group participation when using brainstorming facilitate or inhibit creative thinking]. Administrative Science Quarterly, 3, 23–47.</ref> בחן האם קבוצות או פרטים עם אותה הגדרת בעיה ייטו לייצר יותר רעיונות פוריים. בפועל היחידים הצליחו יותר מן הקבוצות. המחקר זכה לביקורת לא מועטה, בין השאר בכך שההיבטים שאוסבורן הדגיש, כמו הנחיה הדוקה לא יושמו במהלכו.<ref>Scott, Isaksen (June 1988). "[https://web.archive.org/web/20160311215219/http://www.cpsb.com/resources/downloads/public/302-Brainstorm.pdf A review of Brainstorming Research: Six Critical Issues for Inquiry]". ''Creative Problem Solving Group Buffalo''. Creative Problem Solving Group Buffalo</ref>

*'''הכנה''': מידת המאמץ שיש להשקיע בהכנה תלויה במידת המעורבות של צוות הדיון בסוגיה בהווה. ככל שהנושא מוכר ההכנה יכולה להיות מינימלית.

*'''מסגור הדיון''': גם במקרה זה רצוי לייצר מסגור, אבל מאחר והסוגיה מוכרת, המסגור צריך בעיקר להתמקד בבעיה או באתגר שבגללו הדיון כונס.

{| class="doalogue-table"

<br />{{בלוג|גיבוש-אסטרטגיה-הצגה-בשתי-מערכות}}

{{הערות}}

[[category:קוגניציה ארגונית]]

[[category:מתודולוגיה]]

[[category:למידה ארגונית]]

[[category:פיתוח ידע]]