שינויים

{{ספר|כותרת=הפעם עם הקובץ|הטיית כותב=בת|כותב=גילי יובל|עמודים=243|שנה=2012|דירוג=4.5|תמונה=https://wwwהפעם עם הקובץ.resling.co.il/pics/book_607_big.gifjpeg|שפה=|המלצה=לקרוא את הכותרות (וגם לקנות וגם לתת במתנה)|תוכן=יש שתי דרכים להבין ארגונים. אפשר לעשות ניתוחים רשתיים ומערכתיים מורכבים, לאבחן, ולראיין ולכמת ולנתח, ואפשר לצחוק עליהם. גילי יובל התחילה את המסע של ״הפעם עם הקובץ״ כמחווה ליהודה אטלס (״הילד הזה הוא אני״) והמשיכה לספר שירה משעשע ומכאיב על עולם העבודה במאה ה-21, על להיות שכירה ואמא בעולם שהוא עדיין גברי כל כך.|קישורים=כג, https://www.facebook.com/VeHaEved/|ציטוט=דווקא במצב שבו הסביבה הארגונית כה דינמית, משתנה ועתירת הפתעות, ונדמית כממאנת לציית לכוח אחד או לגורם יחיד, מחריפה שאלת השליטה. הרי ארגונים הם מעיקרם יצירות חברתיות, ומברחביהם מתחולל מאבק על כוח ועל השפעה. זה לעתים מסווה או לא מדובר, כיוון שגילוי הכוח תמיד מעורר ואף יוצר גילויים נגדיים של התנגדות. המאמץ השכיח נועד להסוות את הכוח מכאן או להציגו כמובן מאליו וכבלתי ניתן לערעור מכאן; ובכל מקרה יש יומרה לתארו כענייני וקשור כולו לטובת הארגון ולהישגים המשותפים. רטוריקות ומחוות שמכוונות לכך אך השתכללו עם השנים.|איך=כנראה מהכתבה ההיא בהארץ לפני כמה שנים|קטגוריות=שירה,ארגונים,אירוניה,הומור|מקור-ציטוט=עמ׳ 67.|כותרת משנה=}}