=={{I|fa-books|fa=fad}} המדף הארגוני==
{{ספר|כותרת=הפעם עם הקובץ|הטיית כותב=בת|כותב=גילי יובל|עמודים=243|שנה=2012|דירוג=4.5|תמונה=הפעם עם הקובץ.jpeg|שפה=|המלצה=לקרוא את הכותרות (וגם לקנות וגם לתת במתנה)|תוכן=יש שתי דרכים להבין ארגונים. אפשר לעשות ניתוחים רשתיים ומערכתיים מורכבים, לאבחן, ולראיין ולכמת ולנתח, ואפשר לצחוק עליהם. גילי יובל התחילה את המסע של ״הפעם עם הקובץ״ כמחווה ליהודה אטלס (״הילד הזה הוא אני״) והמשיכה לספר שירה משעשע ומכאיב על עולם העבודה במאה ה-21, על להיות שכירה ואמא בעולם שהוא עדיין גברי כל כך.|קישורים=כג, https://www.facebook.com/VeHaEved/|ציטוט=דווקא במצב שבו הסביבה הארגונית כה דינמיתטוב שלא שיחת וידאו אֱלוֹהֵי הַמֶּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת, משתנה ועתירת הפתעות שֶׁבָּרָא אֶת הַמַּייל וְהַדְּרייב, ונדמית כממאנת לציית לכוח אחד או לגורם יחיד שֶׁמְּאַפְשֵׁר לַעֲבֹד בְּכָל הַשָּׁעוֹת, מחריפה שאלת השליטה אֱלֹהֵי הַסְּטוֹרִי וְהַלַּיְיב אֱלוֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲנִי יוֹצֵאת הַיּוֹם מֶקְדָּם. הרי ארגונים הם מעיקרם יצירות חברתיות נֶעֱלֶמֶת לִשְׁעָתַיִם, ומברחביהם מתחולל מאבק על כוח ועל השפעה מַבְטִיחָה לַחְזֹר לְכֻלָּם. בְּטַח בָּעַצְמֵךְ כְּבָר שָׁכַחַתְּ אֵיךְ מַפְרִידִים בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. זה לעתים מסווה או לא מדובר אֱלֹהִים, כיוון שגילוי הכוח תמיד מעורר ואף יוצר גילויים נגדיים של התנגדות הַפַּסִּים שֶׁאֵצְלִי בַּוַּאטְסְאַפְּ תָּמִיד נוֹצְצִים בְּצֶבַע כָּחֹל. המאמץ השכיח נועד להסוות את הכוח מכאן או להציגו כמובן מאליו וכבלתי ניתן לערעור מכאן; ובכל מקרה יש יומרה לתארו כענייני וקשור כולו לטובת הארגון ולהישגים המשותפים. רטוריקות ומחוות שמכוונות לכך אך השתכללו עם השנים רַק עַל דָּבָר אֶחָד אַתָּה חַיָּב לִי הֶסְבֵּרִים: אֱלוֹהִים, לָמָּה בָּרָאתָ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים.|איך=כנראה מהכתבה ההיא בהארץ לפני כמה שנים |קטגוריות=שירה,ארגונים,אירוניה,הומור|מקור-ציטוט=עמ׳ 67.|כותרת משנה=}}
[[category:באנר]]
[[category:Noscroll]]